אחרי המבול

א.

אוֹר מְסַנְוֵר
אֳפָקִים שֶׁל כְּלוּם.
אֱלֹהִים שֶׁכָּעֵת פָּתַח הוּא אֱלֹהִים שֶׁסָּגַר
וּבְתוֹךְ הַתֵּבָה מַמְשִׁיךְ וְנִשְׁמַע
רָחַשׁ הַגֶּשֶׁם הַמַּכֶּה –
יוֹרֶה לְלֹא הֶרֶף.

ב.

הַמֶּרְחָבִים הִשְׁתַּנּוּ.
טוֹפּוֹגְרַפְיָה מְשֻׂרְטֶטֶת אָסוֹן,
תְּוַאי שֶׁזּוֹעֵק אֶת מִי שְׁלָשׁ בּוֹ.
אֲדָמָה רַכָּה, בּוּצִית.
חֲרָדָה לִפְגֹּשׁ עֶצֶם מְבַצְבֶּצֶת
כְּשֶׁאֶחְפֹּר גּוּמָה
לִיסוֹדוֹת הַבַּיִת.

ג.

הַחַיּוֹת קְרֵבוֹת אֵלַי,
עֵדֶר מֻכֵּה אֲנַחְנוּ. חַסְרֵי שָׁפָה
נוֹשְׂאִים אֶת הַשְּׁתִיקָה הָאַחַת –
נוֹצֶרֶת סוֹד אוֹ פָּשׁוּט מוּבֶנֶת.
בַּלַּיְלָה הַגְּעִיּוֹת שֶׁלָּנוּ
חוֹזְרוֹת לַיְּקוּם בְּטֶרֶם עֵץ הַדַּעַת.

ד.

שְׁמָמָה רְטֻבָּה –
אֲנִי זוֹרֵעַ בָּהּ מֶלַח
וּמְגַדֵּל בָּהּ עֲנָנִים,
צַר בָּהֶם דְּמוּיוֹת שֶׁהִכַּרְתִּי
וְנִמְחוֹ.

ה.

אֱלֹהִים מְדַבֵּר בְּקַשְׁתוֹת
אַךְ לֹא בְּמִלִּים.
חוֹשֵׁשׁ לְהַכְאִיב,
לְהַזְכִּיר,
לְהָעִיר וּלְעוֹרֵר

אֶת שֶׁאֵינוֹ מַרְפֵּה מִן הַדֹּפֶק,
אוֹחֵז בְּמַחֲנָק צַוָּארִי.
עוֹד לְגִימָה אַחַת, וּלְוַאי
שאֶשְׁכַּח.

אֶפִּילוֹג

נֹחַ הוֹלֵךְ וּלְפָנָיו קֶשֶׁת.
הוּא פּוֹנֶה לְכִוּוּן הֶהָפוּךְ, וְכַעֲבוֹר רֶגַע –
שׁוּב קֶשֶׁת אַדִּירָה נִצֶּבֶת.
נוֹאָשׁ, מְנַסֶּה נָתִיב חָדָשׁ
אַךְ בְּכָל פַּעַם מִתְעוֹרֶרֶת מַמָּשׁ מוּלוֹ
זְוַעַת סִיּוּטָיו.
טִפְטוּף קַל נוֹגֵעַ בְּעָרְפּוֹ
הוּא מִתְיַשֵּׁב בִּתְנוּחַת עֻבָּר,
רֹאשׁוֹ אֶל בִּרְכָּיו,
נָע לְפָנִים וּלְאָחוֹר
וּבוֹכֶה.