הַיּוֹנִים הִשְׁכִּימוּ אִמָּא
הָמוּ וְאָהֲבוּ בְּחַלּוֹנֵךְ

וְלֹא פָּחַדְתִּי לְהַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ,
וְיָדְעוּ הָעֲנָנִים לְהִתְפַּזֵּר, עַל כָּרְחָם

עַל אַף

שֶׁחֹשֶׁךְ תָּלוּי עַל פְּנֵי תְּהוֹם
וְצָרֵינוּ – קָמוּ מִבְּרֵאשִׁית

וְעַל אַף

שֶׁבְּאוֹקְטוֹבֶּר כְּרַעְתֶּן,
יִשְׂרָאֵל וְאַתְּ בְּגֵיא צַלְמָוֶת

וָאֲנוּ – יְרֵאִים עַל הַבָּנִים

רְגָעִים שְׁבִירִים הָפְכוּ קַרְנֵי אוֹר,
כְּשֶׁעֻרְסַלְתִּי מוּגֶנֶת בִּזְהַבְכֶם אֲהוּבַי

זְרַחְתֶּם בְּתוֹכִי כִּמְאוֹרוֹת שְׁלֵמִים
וּמוּבָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה אַחֶרֶת,

הֵן אָהַבְנוּ כָּל כָּךְ