עַכְשָׁו, אֲדָמָה מְעֻלֶּפֶת
מִתְנַשֶּׁמֶת הַבְטָחוֹת שֶׁל סְתָו.
רוּחַ מַרְטִיטָה וַאֲוִיר לַח
רוֹמְזִים בֹּקֶר שֶׁל טִפְטוּף.
אֲבָל מֵיתַר הָעוֹנוֹת כְּבָר מָתוּחַ
עַד לִקְצֵה הַפְּקִיעָה, מְצַפֶּה
לִקְרִיסַת הַשָּׁמַיִם,
לַוִּדּוּי הַגָּדוֹל שֶׁל הָרַעַם;
מַשְׁבֵּר עֲנָנִים, בְּכִי חַלּוֹנוֹת
זַעֲקַת הָרָקִיעַ סִלְחוּ־לִי, מַחֲלוּ־לִי
וְלַשְּׁתִיקָה שֶׁתָּבוֹא, אַחֲרֵי הָרַעַשׁ
בָּהּ יִשְׁלְחוּ הַשָּׁמַיִם יָד
לָגַעַת. בְּמִמְחָטָה לְבָנָה
יְקַנְּחוּ אֶת לְחָיֵי הֶהָרִים מִדְּמָעוֹת.
מתוך ספר השירים "איך לרדות דבש", שיצא לאור בסדרת חוט-הכסף של משיב הרוח
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם