נִדְבַּרְנוּ לְשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר.
אֵשֵׁב מְנֻמְנֶמֶת
רְפוּיָה. אַנִּיחַ דַּף וָעֵט
לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ.
לֹא אוֹצִיא הֶגֶה.
לְאַט, בְּמַשָּׁבִים שֶׁל אֵשׁ,
הִיא תַּעֲלֶה וְתִלְהַט, תֹּאמַר
שֶׁאֵין לָהּ פְּנַאי אֵלַי,
שֶׁדַּעְתָּהּ לֹא מְיֻשֶּׁבֶת.
הִיא תִּקְרַב וְתִרְחַק וְתִקְרַב,
תַּמְתִּיק, תְּהַסֵּס, תְּבַזֶּה,
וַאֲנִי אֶתְחַזֶּה לִמְאַהֶבֶת
שֶׁאִבְּדָה עִנְיָן
בָּאַהֲבָה.
מתוך 'אפור ואבוד ומופלא', הוצאת פרדס, 2020.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
