את עומדת

שְׁלִי נַעֲלַיִךְ. כְּבָר אֶפְשָׁר.
שְׂרֵפוֹת בָּעֲרוּ וְכָבוּ בָּךְ הַיּוֹם.
עוֹד מְעַט הַיְּלָדִים חוֹזְרִים מֵהַגַּן
הַמָּרָק מִתְבַּשֵּׁל (שֹׁרֶשׁ,
יְרָקוֹת, עוֹף).
שְׁבִי לָךְ.
הָרִימִי רַגְלַיִם שֶׁטּוֹפְפוּ
עַד הֲלוֹם
דַּקָּה לִפְנֵי הַגַּנֶּנֶת
דַּקָּה אַחֲרֵי הַסִּיר
כִּסֵּא מוּל כִּסֵּא
זֶה הַמָּקוֹם.