אִשָּׁה כִּי תִּהְיֶה לְךָ אִשָּׁה כִּי תִּהְיֶה שֶׁלְּךָ
בַּקֵּשׁ אוֹתָהּ לִרְחֹץ בַּמַּיִם, תֵּן לָהּ הוֹרָאוֹת, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה
וְאַחַר שׁוּב. שֶׁתִּתְקַרְצֵף, תִּסְתַּבֵּן, תִּתְמָרֵק וְתִתְלַבֵּן. וּבְבֹרִית גַּסָּה
שֶׁתִּסְרֹק וּתְחַטֵּא עַצְמָהּ. וְכָל אֲשֶׁר תִּגַּע
הַשְׁלֵךְ
כִּי הוּא שֶׁלְּךָ. כֵּן רְכוּשָׁהּ, אַהֲבָתָהּ וּתְפִלָּתָהּ
כֻּלָּם שֶׁלְּךָ. וְהֵם טְמֵאִים לְךָ כִּי כָּךְ קָבַעְתָּ
שֶׁתִּרְחַץ וְתִּטְהַר לְךָ.

אַחַר כַּבֵּס בְּגָדֶיךָ וְטָמֵאתָ
עַד הָעֶרֶב

וְאַל תִּשְׁכַּב אוֹתָהּ. אֱ-לֹהִים, רַק אַל תִּשְׁכַּב אוֹתָהּ!

כִּי תִּהְיֶה נִדָּתָהּ עָלֶיךָ
וְטָמֵאתָ שִׁבְעַת יָמִים, וְזֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר
מִשֶּׁתּוּכַל לִסְבֹּל

אַל תִּסְבֹּל. הוֹצֵא אוֹתָהּ מִחוּץ לְבֵיתְךָ, אַל תִּתֵּן לָהּ לְהַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ, הִיא
לֹא שֶׁלָּהּ, הִיא שֶׁלְּךָ. הָאֵשׁ אַל תַּבְעִיר בְּעַצְמוֹתֶיהָ, תֵּן לָהֵן לְהִתְפָּרֵק, לְהִזְדַּקֵּן,
נַתַּח וְתַקֵּן. הִיא לֹא מֻשְׁלֶמֶת הִיא שֶׁלְּךָ וְהִיא תִּהְיֶה
שֶׁלְּךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ אִשָּׁה כִּי תִּהְיֶה לְךָ אִשָּׁה