מִתּוֹךְ שָׁנִים שֶׁל בְּדִידוּת עַתִּיקָה לַיָּרֵחַ
לָמַדְתִּי הֵיטֵב לָדַעַת: אֵין אֱלֹהִים
עוֹטֵף, אֶלָּא כְּשֶׁיָּבוֹא בִּדְמוּת
בָּשָׂרוָאָדָם קָרוֹב, מְחַבֵּק
וְאוֹמֵר אִתְּךָ עַד הַטּוֹב.
וְלָמַדְתִּי, מִתּוֹךְ שֶׁעָמַדְתִּי הַרְבֵּה עַל הַמָּקוֹם שֶׁ
אֵין אֲנָשִׁים, שֶׁאֵין בְּרִיָּה אָדָם
עַד שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵין זוּלָתוֹ
וְיַעֲטֹף.
וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים,
הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אֱלֹהִים.
וְאַתָּה רְסִיסִים וְאַתָּה שֶׁמֶשׁ וְאֵפֶר וְטַל וְכֹסֶף וְחֹם־גּוּף בְּחַדְרֵי מַדְרֵגוֹת פּוֹעֲמִים –
הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת, אֱלֹהִים