מָתַי נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת?
נָטַשְׁנוּ אֶת הַהוֹרִים.
הוֹתַרְנוּ אוֹתָם בַּשְּׁמָמָה
בְּלִי מִי שֶׁיִּקְרָא בִּשְׁמָם.
תְּנוּעַת הָעוֹלָם שֶׁאָנוּ מְנִיעִים
תַּהֲפֹךְ אֶת בֵּיתָם לְגָלוּת, אֶרֶץ זָרָה.
הֶעְדֵּרֵנוּ יַהֲפֹךְ אוֹתָם לִמְהַגְּרִים:
אֶת הַשָּׂפָה הַמֻּכֶּרֶת יְתַרְגְּלוּ בְּתַחֲנוֹת יְשָׁנוֹת
בַּטֶּלֶוִיזְיָה אוֹ בַּחֲלוֹמוֹת.
מָתַי נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת? נָטַשְׁנוּ.
הִשְׁלַכְנוּ אוֹתָם בַּבּוֹר בְּלִי יְדִיעָה
הֵיכָן אֲנַחְנוּ וּמָה עֲלֵיהֶם
לַעֲשׂוֹת, כְּמוֹ פֶּה בְּלִי שִׁנַּיִם.
וְלֹא הָיִינוּ פְּלִיטִים,
לֹא חָצִינוּ גְּבוּלוֹת.
לֹא רָדְפוּ אוֹתָנוּ שָׁאהִידִים וְלֹא מִילִיצְיוֹת תַּת אֱנוֹשִׁיּוּת,
לֹא עָזַבְנוּ בִּגְלַל רָעָב אוֹ מַחֲלוֹת
וְהָלַכְנוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת
אֲבָל שָׁדַדְנוּ
כָּל מָה שֶׁנִּתַּן.
נָטַשְׁנוּ אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱכִילוּ וְהֵגֵנּוּ
כְּאִלּוּ הָיוּ הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם.
חִבַּקְנוּ וְנִשַּׁקְנוּ,
טָרַקְנוּ אֶת הַדֶּלֶת.
אָטַמְנוּ אֶת הַקֶּבֶר מְחַיְּכִים, עִוְּרִים.
הָרֶגַע בּוֹ נָבִין זֹאת,
בָּרֶגַע בּוֹ נָבִין זֹאת,
הוּא הָרֶגַע בּוֹ
נְחַבֵּק חָזָק אֶת יְלָדֵינוּ.
מתוך האנתולוגיה "חורפו של אביב – אסופת שירה על הזיקנה", שקיבצה חגית מנדרובסקי. במקור השיר מתוך 'יבשת' , טנג'יר 2020
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
