לאמי

פֵּרוּרִים שֶׁל תִּקְוָה לִקַּטְתְּ
לְהַאֲכִיל בָּהֶם אֶת יוֹנֵי הֶחָצֵר.
מִקַּצְווֹת שְׂעָרוֹ שֶׁל יֵאוּשׁ נִסְרְגוּ
מְעִילֵי הַצֶּמֶר. עָטְפוּ
מִכָּל רַע בְּעוֹד חֹרֶף קַר.
שָׂרַדְנוּ.
כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בֶּאֱמֶת
כְּשֶׁעֻבָּרִים מְכֻנָּפִים זָבֵי מָוֶת
מְרַחֲפִים לְלֹא הֶרֶף, חוֹדְרִים
וּבוֹקְעִים חֲלִיפוֹת בֵּין קִירוֹת הַחֲדָרִים.

אָהַבְתִּי סִפּוּרִים שֶׁנָּטְפוּ מִשְּׂפָתַיִךְ
כְּמוֹ כַּפִּיּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ.
כָּךְ נִרְפֵּאנוּ
מֵאֵימַת הַהִצְטַנְּנוּת.
מִצִּנָּה אֲיֻמָּה.
מֵאֵימָה.
בְּהוֹנוֹתֵינוּ נְמַסּוֹת אֶל חֲלַל שׁקֶט.

גַּם לְאַחַר מוֹתֵךְ יָדִי בְּיָדֵךְ.

לקריאת ראיון עם חגית זוהרה מנדרובסקי במדור גלוית עיניים, היכנסו ״היה לי חשוב להביא את עולם הזיקנה לקדמת הבמה״>>