"בַּמַּסָּע הַזֶּה אַתְּ אֲמוּרָה לִשְׁהוֹת,"
כָּךְ אָמַרְתָּ לִי כְּמִי שֶׁשָּׁהָה וְהָיָה וְיוֹדֵעַ.
"תִּזָּהֲרִי,
שֶׁהָרוּחַ לֹא יַהֲפֹךְ לִשְׁאָר
וְשֶׁהַנֶּפֶשׁ לֹא תִּתְרַפֵּט מִתַּעֲצוּמוֹת וּמֵחֶשְׁבּוֹן."

סֵרַבְתָּ לְכַוֵּן אֶת הַ-Waze לִשְׁנַת 2020 וָחֵצִי,
דָּרַשְׁתָּ שֶׁאֵלֵךְ וְאֶטְעֶה וְאֶנְדֹּד בְּמַעְגָּלִים
אַרְבַּע שָׁנִים, בְּעֵינֶיךָ כְּאַרְבָּעִים.

אֲבָל הֵם לֹא נִכְנְסוּ בַּסּוֹף לָאָרֶץ, נִסִּיתִי לִמְחוֹת
מְפַחֶדֶת לְהִתְהַלֵּךְ עִם הָאֱלֹהִים,
חוֹשֶׁשֶׁת לְהִתָּקַע לָנֶצַח בֵּין הַלְּמַעְלָה לַלְּמַטָּה.
תֵּן לִי בַּקֶּצֶב שֶׁלִּי, בִּקַּשְׁתִּי,
תֵּן לִי לְנַוֵּט נִוּוּט אַגָּנִים.
לְהִתְרַחֵב, לָעוּף, לָרוּץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
לֶאֱסֹף מַיִם בְּנֹאד, לִטְעֹם אֶת הַשְּׂלָו
לְהִמָּנַע מֵהַמָּן וּמִקָּרְבָּן תָּמִים.

"אַל תִּהְיִי קֹרַח,
אֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים יַלְדָּה שֶׁמַּצְבִּיעָה עַל הַמֶּלֶךְ הָעֵירֹם.
הַמְּצִיאוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית תִּבְלַע אוֹתָךְ, הַחַמְסִינִים יִשְׂרְפוּ."

אֲבָל צֶאֱצָאָיו שֶׁל קֹרַח כָּתְבוּ מִזְמוֹרִים, נִסִּיתִי לְהַזְכִּיר.
תֵּן לִי לָשִׁיר.
הָנַח לִי לִתְפֹּר אַדֶּרֶת שֶׁל מִלִּים לְמֶלֶךְ לֹא נִמְצָא.
תֵּן לִי לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּמִּדְבָּר וּלְהִתְגַּלּוֹת עַל הַר סִינִי.

"אֲנִי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת לָךְ לְרוֹעֶה," רָעַדְתָּ
"יוֹתֵר מִדַּי צֹאן הֻקְרַב לְאֵל לֹא לִי.
אַתְּ לְבַדֵּךְ עַכְשָׁו
הָפֵרִי תּוֹרָתוֹ, אִם זֶה מָה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה."

הָנַח לִי לְחַדֵּשׁ אֶת הַבְּרִית עִם נַפְשִׁי הַשְּׁבוּרָה
לִקְרֹם לָהּ עוֹר וְגִידִים וְעַמּוּד שִׁדְרָה.
רְאֵה,
אֲנִי מוֹסִיפָה אֶת שִׁירָתִי לִתְפִלַּת הָאָדָם
לוֹמֶדֶת לִנְשֹׁם רָחָב, לִנְשֹׁם רָגוּעַ.
רְאֵה, אֲנִי לוֹמֶדֶת מֵחָדָשׁ,
לָדַעַת אוֹתְךָ.

מתוך: בארה של מרים, הוצאת אופיר, תש"ף

>> לכל השירים של אסנת אלדר