הַיּוֹם הַ-26 לַמִּלְחָמָה.
מַתְחִילִים לְטַפְטֵף שְׁמוֹת
כְּמוֹ מִבֶּרֶז סָדוּק
שֶׁלֹּא נִתָּן לְתַקְּנוֹ.
פְּנֵיהֶם צְעִירוֹת וּתְמִימוּת,
אַךְ הַצִּפּוֹרִים
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה בַּפַּארְק
שׁוּב שָׁרוֹת.
כַּמָּה קָצָר כָּאן הָאָבִיב, כָּתַבְתָּ
וַעֲדַיִן צוֹמְחִים עָלִים עֲדִינִים
בְּצִבְעֵי סָגֹל וְיָרֹק
מֵהַסֶּלֶק וְהַבָּטָטָה.
וְשׁוּב אֲנִי בּוֹכָה
וּמִתְקַשֶּׁה לִנְשֹׁם
וּבְלִבִּי הַדֹּפֶק יֵשׁ צְעָקָה
שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְבַטְּאָהּ
בְּשׁוּם שָׂפָה וְצוּרָה.
אָנָּא אַל נָא תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ.
פָּרוּשׁ סֻכָּתְךָ מֵעַל כֻּלָּנוּ
וְרַק שֶׁיַּחְזְרוּ לְשָׁלוֹם.
זֹאת בַּקָּשָׁתֵנוּ