מָה שְׁלוֹמֵךְ? שׁוֹאֲלִים אוֹתִי / בְּסֵדֶר. אֲנִי עוֹנָה וְלֹא מוֹסִיפָה / זֶה הַבְּסֵדֶר החָדָשׁ.

מֵאָז שֶׁזֶּה קָרָה אֲנִי חַיָּה יוֹתֵר 

נַסִּי לְהִתְרַחֵק מִשְּׁאֵלוֹת כְּמוֹ / אָז מָה שְׁלוֹמְךָ -

הִיא נִרְצְחָה, אֲנִי אוֹמֶרֶת / לְמִי שֶׁשּׁוֹאֵל לִשְׁלוֹמִי.

בְּתוֹךְ הָרוּחַ דְּאָגוֹת מִשְׁתַּנוֹת

דְּחוּפָה אֲנִי מַמְתִּינָה. אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?

וְקַלּוּ פְּנֵי הַמַּיִם, / וְאוּכַל לָצֵאת אָז / לְעוֹלָם חָדָשׁ.

עָנִיתִי: שְׁלוֹמִי סָבִיר עַל פִּי מַדַּד הַזְּמַן הַזֶּה. / וְלֹא עָנִיתִי: אֲנִי נָעָה בֵּין גַּלֵּי עֶצֶב גְּדוֹלִים לְגַלֵּי עֲשִׂיָּה קְטַנִּים. / וְלֹא עָנִיתִי: הַמֶּרְחָב חָסֵר לִי מְאוֹד, יַחַד עִם הַחֹפֶשׁ לִנְשֹׁם.

אַל תִּשְׁאֲלוּ מָה שְׁלוֹמִי. / תִּשְׁאֲלוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲזֹר, / וּמָה אֲנִי עַכְשָׁו צְרִיכָה.

לְהַסְבִּיר לְעַצְמִי (וְלָעוֹלָם) / מָה קוֹרֶה בִּפְנִים.

אֲבָל אִם תִשְּׁאֲלוּ אוֹתִי, / מָה אַת צְרִיכָה? / אֵדַע לוֹמַר

בִּמְקוֹם "מָה שְׁלוֹמְךָ?" הֶחָצוּף / נַקְדִּיר פָּנִים מוּל חֲבֵרֵנוּ וְנִשְׁאַל - / מָה מִלְחַמְתְּךָ?

אַל תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמִי / כִּי אֵינִי יוֹדַעַת