דממה | silence - שיר מאת חיים א. רכניצר, מגזין גלויה
תפריט
תפריט
ח׳ בתשרי ה׳תשפ״ו 30.9.2025

דממה | silence

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

For death has come up through our windows; It has entered our palaces To cut off the babies from the streets, The young men from the town squares. (Jer 9:21)

כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת (ירמיהו ט, כ)

For something has risen in our window without
the sound of babies, only a lamenting man
traversing like a bird’s wing-clap in the desert’s
silence, a broadcast echo that shatters
our faith, what has happened to faith that she spins
terrifying stories with no end, with no head
our head, a painful head, blocked
to any flicker of conversation and why is it not consumed by fire
within us, yet days will come, and we’ll see that which was
as it will become and how will we be able to say it’s good this way
even if something blows through our open window
of eternal hope though
today, the fire caught the rims of our
clothes that no longer cover
our confused petrified anxious soul asking
is it so? Was all that we did necessary
even if the awful blood that was spilled
we did not spill, not that we were
forced to spill all of it
with our beloved, our enemies,
fierce as death the land is
silenced.

כִּי-עָלָה מָה בְּחַלּוֹנֵנוּ בְּלִי
קוֹל עוֹלָלִים רַק נְהִי אִישׁ
עוֹבֵר כְּמַשָּׁק כַּנְפֵי עוֹף בְּדִמְמַת
מִדְבָּר נָפוֹץ כְּהֵד וּמְנַתֵּץ סַלְעֵי
אֱמוּנָתֵנוּ מֶה הָיָה לָהּ שֶׁהִיא
גּוֹלֶלֶת סִפּוּרֵי נוֹרָאוֹת לְלֹא סוֹף לְלֹא
רֹאשׁ רֹאשֵׁנוּ רֹאשׁ כּוֹאֵב וְנֶאֱטָם
לְכָל שִׂיחַ כָּלֶה וּמַדּוּעַ אֵינוֹ בּוֹעֵר בָּנוּ
עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים וְנִרְאֶה אֶת שֶׁהָיָה
כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה וְאֵיךְ נֹאמַר טוֹב כָּךְ גַּם
אִם נוֹשֵׁב מָה בְּחַלּוֹנֵנוּ הַפָּתוּחַ
לְעוֹלָם זֹאת תִּקְוָה שֶׁכֵּן
הַיּוֹם עוֹד אֵשׁ מְלַחֶכֶת בְּשׁוּלֵי
בִּגְדֵּנוּ כְּבָר לֹא עוֹטְפִים אֶת
נַפְשֵׁנוּ נָבוֹכָה חֲרֵדָה וְדוֹאֶגֶת
הַאֻמְנָם כָּל זֶה שֶׁעָשִׂינוּ
חַיָּב הָיָה גַּם אִם נוֹרָא הַדָּם
שֶׁנִּשְׁפַּךְ לֹא שֶׁשָּׁפַכְנוּ לֹא שֶׁהֻכְרַחְנוּ
לִשְׁפֹּךְ כִּמְעַט כָּלִיל עִם
אֲהוּבֵנוּ אוֹיְבֵנוּ עַזָּה
כְּמָוֶת הָאֲדָמָה
דָּמְמָה.

צילום: Logan Voss

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לקריאה נוספת על:

פרופ' למחשבת ישראל בהיברו יוניון קולג' ומשורר. בוגר האוניברסיטה העברית (דוקטורט 2003) ומוסך לרבנות על ידי ההיברו יוניון קולג' (ירושלים). מחקריו עוסקים בתיאולוגיה פוליטית, תיאולוגיה ישראלית וחינוך יהודי. מבין פרסומיו הספרים: נבואה והסדר המדיני המושלם: התיאולוגיה המדינית של ליאו שטראוס (2012), ארס פואטיקה: התיאולוגיה בשירה העברית במאה ה-20: אברהם חלפי, ש. שלום, אמיר גלבע וט. כרמי (אנגלית, 2023). פרסם שלושה ספרי שיר, משירי הגלות השלישית (2014) שבלת (2015) תמונות-רפרודוקציות (2022).

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

פוסטים נוספים מאת הרב ד"ר חיים א. רכניצר

ח׳ בתשרי ה׳תשפ״ו 30.9.2025
שיר מאת
חיים א. רכניצר
וְאֵיךְ נֹאמַר טוֹב כָּךְ גַּם אִם נוֹשֵׁב מָה בְּחַלּוֹנֵנוּ הַפָּתוּחַ לְעוֹלָם זֹאת תִּקְוָה
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה 22.10.2024
שיר מאת
חיים א' רכניצר
וְכַאֲשֶׁר בְּגַעְגּוּעִים כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים מַבִּיטִים בָּהּ כְּאַלְבּוֹם יַלְדוּת, / וְכַאֲשֶׁר רַעַשׁ שִׂיחַ גַּס חָרוּז בִּפְעִימוֹת טְרַקְטוֹר מְפוֹרֵר שָׂדוֹת,
ֿח׳ באייר ה׳תשפ״ד 16.5.2024
שיר מאת
חיים א. רכניצר
מֵהַפָּנִים הַחֲטוּפוֹת / עַל הַכְּרָזוֹת שֶׁאָנוּ תּוֹלִים וְאֶטֶב / צוֹבֵט בִּקְצֵה הָעַיִן דִּמְעָה
י״ד בכסלו ה׳תשפ״ו 4.12.2025
שיר מאת
חיים א. רכניצר
אֲבוּדִים מִכָּאן / וָהָלְאָה קְרָא / אֵלַי שׁוּב / דִּינָה
חדש
ח׳ בתשרי ה׳תשפ״ו 30.9.2025
שיר מאת
חיים א. רכניצר
הָלַכְתִּי / בַּמָּקוֹם כִּי אִי / אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת מְאוּם / מִכָּאן / שֶׁהוּא שָׁם
י׳ בניסן התשפ״ד 18.4.2024
שיר מאת
חיים א. רכניצר
בַּחוֹלוֹת הַפֶּה יָבֵשׁ / וטוֹב שֶׁכָּךְ אִי אֶפְשָׁר / לְדַבֵּר וְאַף לֹא לִבְכּוֹת / עַכְשָׁו
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

הצטרפו אלינו לאירועי
שבוע דינה 2025

שבוע מוּדעוּת לפגיעוֹת מיניוֹת
ולצורך במוּגנוּת

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם