רחל

בְּעֵינַיִם רַכּוֹת
וּבִשְׂפָתֶיהָ נָעוֹת אִלְּמוּת
מַזְכִּירָה אֶת הָאוֹשְׁפִּיזוֹת יְפוֹת הַתֹּאַר
נוֹכְחוֹת־נִפְקָדוֹת
הָעֲגוּנָה
הָאַלְמָנָה
הָעֲקָרָה
הָעֲקוּרָה
הַשְּׁבוּיָה
וְזוֹ שֶׁבָּאוּ בְּתוֹכָהּ בְּלִי הַתָּרָה.
רָחֵל, אֵם הַבָּנוֹת,
מֵאֲנָה,
וְגַם בָּנוּ אֵין מַעֲשִׂים לְנֶחָמָה.
בּוֹכִים אֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה,
גַּם בִּזְמַן שִׂמְחָתֵנוּ
לֹא נַרְפֶּה,

עַד שֶׁנֵּרָפֵא
עַד שנִפָּדֶה