לְהָזִיז חֲזָרָה אֶת הַשָּׁעוֹן מִזְּמַן תִּינֹקֶת לִזְמַן הֶהָמוֹן

לָאֵם הַחוֹזֶרֶת אֶל שׁוּק הָעֲבוֹדָה
לְזוֹ שֶׁיּוֹצֵאת שׁוּב אֶל עֲמַל יוֹמָהּ
כְּאִלּוּ הָעוֹלָם לֹא
עָצַר מִלֶּכֶת

וְאֶפְשָׁר לְכַבּוֹת בְּאַחַת
אֶת תִּקְתּוּק הַלֵּב
וְזִרְמֵי הֶחָלָב
אֶת הַשָּׁעוֹן הַפְּנִימִי
הַמְפַעֵם בָּךְ
מָתַי הִיא קָמָה? וְכַמָּה אָכְלָה?
וְעַכְשָׁו רַק חִבּוּק
וְשׁוּב הֲנָקָה

קְחִי לָךְ
חֶמְלָה עַצְמִית
וְהַרְבֵּה אֹרֶךְ רוּחַ
מִצְאִי בָּךְ שׁוּב אֶת עַצְמֵךְ
טוֹבָה דַּיָּהּ.
יָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם