"הַפֵּרוּרִים, הַכְנִיסִי יָד,
הַחֲצָאִית, הָאֶקוֹנוֹמִיקָה",
מִלִּים מִתְפַּזְּרוֹת בַּחֶדֶר
אֲנִי תְּנוּעָה אֵינְסוֹפִית
מַבְרִיקָה נְקֻדָּה אַחַת בַּנּוֹף.
סְמַרְטוּט בְּכוֹס קִדּוּשׁ
מְסַרְטֵט בָּבוּאָתִי הָפוּךְ,
מְפַשְׁפֵּשׁ חַלּוֹנוֹת נֶפֶשׁ.
אַתְּ מִתְפַּעֶלֶת מִכֹּשֶׁף מִשְׁחַת שִׁנַּיִם
עַל שְׁחוֹר כְּלֵי הַכֶּסֶף,
מִתַּעֲנוּג נִיחוֹחַ כְּבָסִים
וְסִיבוּב לְבָנִים בַּתּוֹף.
מַבָּטִי מְחוֹל גַּרְגִּירִים
בְּקֶרֶן אוֹר,
שָׁט בְּיַבֶּשֶׁת אָרִיג־שָׁטִיחַ,
בּוֹהֶה בְּשׁוֹאֵב הָאָבָק
כִּבְאַרְמָדִיל עֲנָק מְהַלֵּךְ
בִּדְיוּנָה אַפְרִיקָאִית,
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מְחִלּוֹת הָקִיץ
בַּקִּיר.
שׁוּב אַתְּ מִזְדַּעֶקֶת,
"אֲרִיאֵלָה",
פּוֹעֶרֶת עֵינֵי שְׁקָעִים
זוֹעֶמֶת בְּעַנְנֵי רֹאשִׁי,
כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתְּ שֶׁמֶשׁ
וְנוֹלֶדֶת לָךְ יַלְדָּה יָרֵחַ.

מתוך הספר עד שהפחד יצחק, בהוצאת משיב הרוח.

>>״הכתיבה הפכה בשבילי ל׳קרש הצלה׳״ – ראיון עם המשוררת אריאלה נידם-פרץ, במדור גלוית עיניים במגזין גלויה