כְּמוֹ מַקְס וּמוֹרִיץ אַתְּ מִתְגַּנֶּבֶת,
בְּלִטּוּף עֲנָנִי מְנֻמָּשׁ,
בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ אֲנִי מַחֲלִיטָה לִהְיוֹת תַּכְלִיתִית
וּפַעַם אַחַת וּלְתָמִיד
לְהַבְרִיק אֶת תַּנּוּר-הַגָּז וּלְנַגֵּב.
"עַל סַנְט מוֹרִיץ שָׁמַעְתְּ? –
וַדַּאי שֶׁשָּׁמַעְתִּי.
פִּצְעֵי כַּף הַיָּד נְטוּלַת הַכְּפָפָה הַנְּכוֹנָה מְעִידִים
עַל מַגַּע הַדָּבָר הַשּׂוֹרֵף הַצּוֹרֵב הַזֶּה.
נִקָּיוֹן הוּא לֹא זְמַן לַחֲלִימָה.

* מתוך הספר את לא לבד, בהוצאת עיתון 77.

>> ״יש דברים שאי-אפשר ללמוד מאחרים״ – ראיון עם המשוררת חלי טל שלם, במדור גלוית עיניים במגזין גלויה