עיט

עַל כָּל הַבָּתִּים אֵם הָעַיִט דּוֹגֶרֶת
עָלֵינוּ לְהַתְמִיד בַּתְּנוּעוֹת הַגְּדוֹלוֹת
וְלֹא לְהַשְׁהוֹת מַבָּטִים
לָנוּעַ, לָקוּם, לִשְׂמֹחַ מְאוֹד ,
שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בָּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ
הוֹלְכִים וּמֵתִים

אָבִיב בָּעִיר, בַּבַּיִת
הַקִּירוֹת עוֹשִׂים עוֹנוֹת אֲחֵרוֹת
הָאֹשֶׁר נָתוּן כְּמוֹ לַהֲקַת בַּרְחָשִׁים לָאֲוִיר
אֵין לִי כִּיסִים לָתֵת לְךָ כְּלוּם, רַק לְדַבֵּר
(רָצִיתִי לָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר הַיָּפֶה
תַּחְתָּיו עָלָה שִׁיר אַחֵר)

וְרַק אֵלֶיךָ אֲנִי מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ הַכָּרַת הַנִּמְצָא:
הַכֹּל כָּל כָּךְ יָקָר לָאַחֲרוֹנָה,

יְלָדִים קְפוּאִים עוֹמְדִים
מוּל זָרִים וְסֻכָּרִיּוֹת
הֵם לֹא יוֹדְעִים לְאָן לְהוֹלִיךְ
אֶת הַתּוֹדָה
אֲנִי לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי כְּבָר יָמִים רַבִּים
רַק לִרְגָעִים הַלֵּב אוֹחֵז בִּפְסוּקֵי הַחֲרָדָה
לִשְׁלוֹם הַנְּפָשׁוֹת
וְאָז מַפְסִיק

בְּמִסְדְּרֵי הַבֹּקֶר אֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת מְלַאי הֶחָלָב,
שְׁקָרִים נִמְסָרִים לַמִּפְקָדָה.

וּכְבָר הָעַיִט נָתְנָה בִּי עַיִן רְעֵבָה
וּלְהֶרֶף אֶחָד הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ תַּחַת זְנָבָהּ
הֶאֱפִיר
וְאָז חַי
מֵרֹב אַהֲבָה

מתוך יבוא, הוצאת פרדס 2018