אזהרת טריגר
Trigger Warning
התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.
ותצא דינה לראות בבנות הארץ. כך פותח הפרק העוסק באונס דינה והשתלשלותו. פרק שמאפשר לנו להרחיק את האונס מאיתנו מעט. שכן, בשביל להיאנס צריך לצאת, והאנס הוא הזר – שכם בן חמור. אבל קריאה ראויה של הסיפור קוראת אותו לאור סיפור הבבואה שלו מעשה אמנון ותמר.
במידה רבה, רק קריאה של שניהם זה מול זה נותנת לנו תמונה קצת יותר מלאה להבנת האונס. מצד אחד אמנון התוקף בת משפחה ומזמן את הסיטואציה בעזרת שערי הפגיעה המשפחתיים ומאידך הזר, שכם. מנצל את שערי הפגיעה המזומנים לו, היותו מקורב להנהגה ומנצל את סמכותו ופשוט לוקח את דינה. בשני הסיפורים, הדבר מוביל למוות ואלימות וכך שני הסיפורים מדגישים בפנינו כי אונס שייך לעולם דיני הנפשות – כפי שמציין ספר דברים לגבי אונס נערה מאורסה: ״כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה״ (דברים כ"ב, כ"ו).
שני הסיפורים עם זאת, גם מתכתבים וקוראים תיגר על האפשרות להסדיר את האונס המצוייה בחוק בדברים העוסק בנערה בתולה. במקרה של שכם הסיפור אף יוצר אשליה שאכן מן האונס ניתן לעבור לנישואין, ובסיפורה של תמר, היא מציעה לפתור את העניין בנישואין אך אמנון מסרב לפתרון. כך ממעשה שכם, אנו למדים שאל לנו כחברה לאפשר הסדרה של האונס בעזרת נישואין, ומעשה אמנון אף מדגיש כי אונס אינו מעשה של אהבה או תשוקה אלא מעשה של אלימות בעצמו,ולכן אמנון אינו רוצה עוד בתמר, וממילא לא ניתן להסדירו בנישואין. מכאן גם ניתן וראוי ללמוד כי אין מקום להסדיר אלימות בכלל ובפרט אונס כחלק ממערכת זוגית.
פרשות השבוע מזכירות לנו חדשים לבקרים את האלימות המינית, מלקיחת נשים תוך ניצול שררה וכח, דרך גילוי ערוותו של אב, איסורי העריות ונכונותו של לוט לאפשר לאנשי סדום לאנוס את בנותיו (וכך להימנע מאונס אורחיו). במובן זה לוח הקריאה, וקריאת הפרשה מידי שבוע דורשת מאיתנו לעסוק בנושאים אלו, נושאים שתגובת הבטן רוצה להרחיק אותם מעלינו.
סיפור סדום כמו סיפור אמנון מדגישים כי אונס הוא ביטוי קיצוני של אלימות והעיסוק בהם מזכיר לנו כי עיסוק באונס אינו עיסוק במין אלא עיסוק בכפייה ובכח.
סיפורי לקיחת הנשים מדגישים כי אונס אינו מחייב אלימות פיזית , אלא ניצול כח. והחזרה הנשנית על איסורי העריות מדגישה שהם לצערנו חלק מן המציאות האנושית וכי ניצול בתוך המשפחה הוא תופעה רווחת שיש הכרח להילחם בה ולהזכירה במהלך הקריאה השנתית ואף להדגישה ביום הקדוש בשנה, יום הכפורים.
לצערי , למרות מאות שנות קריאה בפרשת השבוע האלימות המינית לא עברה ממקומותינו והיא נוכחת אצלנו . המחקרים מראים כי היא קורת בחברות שמרניות וליברליות אצל אנשים עשירים ועניים כאחד . גם השבעה באוקטובר, חידד לנו כי אונס הוא מעשה של אלימות , ורק המחשבה על מעשי האונס שהיו חלק מן היום הנורא הזה היא בלתי נתפסת בעבורי ומעוררת תגובות רגשיות ופיזיולוגיות– תגובות שאולי ניתן להיעזר בהן כדי לחסום את הרצון הטבעי לברוח ולהתרחק מן הגועל.
אסור לנו, להתרחק מן הגועל, אסור לנו להסתיר אותו, עלינו להכיר בכך שהוא חלק מן המציאות בה אנו חיים ולפעול כדי למנוע אותו , כדי ליצור מרחבים מוגנים יותר , מרחבים בהם לא ניתן לקחת נשים, ובהם אנו קשובים למי שמעיד/ה על פגיעה . התורה, והסדרת הקריאה בה מלמדים אותנו שעלינו לעסוק בנושאים אלו , ללמוד אותם ולהבין יותר, כדי שנוכל ליצור מוגנות ובטחון.
תכנים נוספים על ״שבוע דינה״:
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
שאלון זיהוי למצבי סיכון
שאלון אנונימי של משרד הרווחה שנכתב עם מומחים לטיפול
כדי לזהות את מצבך או את מצב הסיכון של בן או בת משפחה ובסביבתך הקרובה.
