לזכר כרמל גת ז״ל,
נכתב בהיותה בשבי ולפני היוודע דבר הירצחה

מָה הִיא עוֹבֶרֶת שָׁם בָּרָחוֹק
מִי מֻפְקָד עַל חַיֶּיהָ
אֵיךְ לֵילוֹתֶיהָ
הַאִם הִיא אוֹכֶלֶת
אוּלַי רְעֵבָה
לְפַת לֶחֶם לְקַמְצוּץ אַהֲבָה
עַל מָה הִיא חוֹשֶׁבֶת
אֵיפֹה כֻּלָּם
הַאִם הִיא יוֹדַעַת שֶׁכָּל הָעוֹלָם
מַמְתִּין לְשׁוּבָהּ
קוֹרֵא לָהּ בִּשְׁמָהּ
מִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמָהּ
שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת
צוֹעֵק צְעָקוֹת
בְּגָרוֹן נִחָר
מִמְּבוֹאוֹת הַכַּרְמֶל
עַד לְאֶרֶץ נֵכָר
הַאִם בְּאָזְנֶיהָ מִתְנַגֵּן אֵיזֶה שִׁיר
אוּלַי הִיא שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת מִבַּעַד לַקִּיר
הִיא בֶּטַח עֲצוּבָה
חַסְרַת שֶׁקֶט
הַאִם מְדַבֶּרֶת
שֶׁמָּא שׁוֹתֶקֶת
וּמָה הֵם עוֹשִׂים לָהּ
וְאֵיךְ הִיא נוֹשֶׁמֶת
הַאִם הִיא שׁוֹמַעַת
אֲנָשִׁים בַּחוּץ
אוּלַי כּוֹאֵב לָהּ
כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת פִּיצוּץ
מֵעַל בָּרְחוֹב
שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם טוֹב
הַאִם יְשֵׁנָה עַל מִזְרָן וְכָרִית
מָה הִיא חוֹלֶמֶת
אָרוּר הָאֶחָד שֶׁאֶת שִׂמְחָתָהּ
הִכְרִית