הַלַּיְלָה הַהוּא כְּשֶׁהַמִּטָּה בֵּינֵינוּ נִבְקְעָה
קָשָׁה עָלַי כִּסּוּף,
נְקָבוֹת שֶׁחָצְבָה דִּמְעָתִי
נוֹתְרוּ קִפְלֵי שְׂמִיכָה
וְלֹא הָיָה בָּהֵן מָקוֹם וּמִפְגָּשׁ
רַק חוֹמָה.
וּבְתוֹךְ הַחשֶׁךְ נְשִׁימָתִי רַכָּה
לִטְּפָה עִמְקֵי נְשִׁימָתְךָ,
גִּשְּׁשָׁה בְּרִית
בָּשָׂר אֶחָד,
גּוּף בּוֹדֵד אָסוּר
בִּכְאֵבָיו
בִּתְשׁוּקָתוֹ
* השיר פורסם לראשונה בגיליון "על הטבילה" של כתב העת "משיב הרוח", סג, קיץ תשע"ח.
>>״הכתיבה הפכה בשבילי ל׳קרש הצלה׳״ – ראיון עם המשוררת אריאלה נידם-פרץ, במדור גלוית עיניים במגזין גלויה
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
