ונחיה

אָבְדוּ הַחַיִּים, אָבְדוּ – וְנִחְיֶה.
וְנִחְיֶה, וְנִלְעַג לְךָ, מָוֶת.
כָּכָה נִחְיֶה – שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ וָעֹז
עִם הוֹד זָהֳרוֹ הָאַלְמָוֶת.
נִנְשֹׁם. כֵּן, בְּזַעַם נִנְשֹׁם – וְנִחְיֶה,
אַף אִם פַּחַד יִבְלֹם אֶת פִּינוּ .
הֲיֵשׁ עוֹד לִפְחֹד? מִפְּנֵי מָה, אֱלֹהִים,
אַחֲרֵי אָבְדָנִים שֶׁרָאִינוּ?
נִנְשֹׁם. וְנִזְעַם. וְנִחְיֶה. וְנִלְעַג
אִם יִפְּלוּ גַּם שָׁמֶיךָ עָלֵינוּ.
אָבְדוּ הַחַיִּים. אַךְ אָנוּ נִזְעַק
אֶת זַעֲקַת אַלְמוֹתֵנוּ.