אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה טְעוּנַת טִפּוּחַ,
שֶׁאוֹתָהּ פִסְפְסוּ גּוֹרְמֵי הָרְוָחָה.
אַף אֶחָד לֹא שָׁמַר עָלַי.
חַסְרַת הֲגַנָּה,
חַסְרַת תַּקָּנָה,
לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מָקוֹם.
לֹא הָיוּ לִי פָּנִים
לֹא הָיָה לִי קוֹל.
עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹרֵאת אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ:
יֵשׁ לִי יַלְדָּה קְטַנָּה
וַאֲנִי אֵם חַד הוֹרִית
מְגַדֶּלֶת אוֹתָהּ.
![אנחנו, שיר מאת מינה גורל - מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2024/04/markus-spiske.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם