טבילה

"הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם"

מִתּוֹךְ פִּיּוּט לְמוּסַף רֹאשׁ הַשָּׁנָה

הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם
נוֹלַדְנוּ לְתוֹכוֹ חֲבוּלוֹת
זְעָקָה פְּנִימִית פִּלְּחָה לִשְׁנַיִם
וַיְהִי רָקִיעַ.
מַיִם נִבְדְּלוּ מִמַּיִם
וַאֲנִי נִבְדַּלְתִּי מִמֵּךְ.

הֲרַת עוֹלָם, אֲנִי
נוֹשֵׂאת בְּרַחְמִי אֶת זִכְרוֹן הַיְלָדוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ מִתּוֹכִי
וְגַם אֶת אֵלֶּה שֶׁלֹּא.
בְּכִי פִּלַּח אֶת חֲדַר הַיּוֹלְדוֹת
נִבְרֵאת מִמֶּנִּי. וְשׁוֹנָה

מַעְיָן נִסְתָּר, אֱלוּל תשפ"ב
לְרֶגַע אֶחָד וְאָרֹךְ חוֹזֵר הָעוֹלָם לְהֶרְיוֹנוֹ
עֲטוּפָה בְּמַיִם קְדוּמִים, אֲנִי
מְבָרֶכֶת עַל חַבְלֵי טַבּוּר שֶׁנֻּתְּקוּ וְשֶׁנִּתַּקְתִּי
וַעֲדַיִן מְרַחֲפִים לְיָדִי וְאִתִּי.
מְרַפְרֶפֶת עַל בִּטְנִי שֶׁיָּדְעָה
כְּאֵבֵי הִתְבַּגְּרוּת וְשִׂמְחַת נְעוּרִים
וּמַרְגִּישָׁה בַּשֵּׁנִית אֶת חֹם גּוּפָהּ
שֶׁל הַתִּקְוָה.