הַבֶּכִי שֶׁהֵחֵל בְּיַנְקוּתְךָ
בִּפְרָצִים לֹא מֻסְבָּרִים
שֶׁל כַּעַס וְתִסְכּוּל,
מֵעוֹלָם לֹא חָדַל. הוּא
רַק שִׁנָּה צוּרָה. בַּתְּחִלָּה
נֶחֱלַף בִּנְשִׁיכוֹת וּבִצְבִיטוֹת,
וְעַכְשָׁו כְּבָר נִהְיָה לִזְעָקָה.

אַתָּה קָם מִשְּׁנָתְךָ, קָהוּי מַבָּט,
וּבֶכִי עַז, קוֹרֵעַ לֵב,
בּוֹקֵעַ אוֹתְךָ, מִתְפָּרֵץ
וּמִשְׁתַּלֵּט עַל כָּל-כֻּלְּךָ.

אֵינְךָ נַעֲנֶה לְחִבּוּק,
לְמִלִּים שֶׁל אַהֲבָה, אוֹ
לִצְעָקָה, הַמְּנַסָּה לְעוֹרֶרְךָ,
לְחַלְצֶךָ מִן הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה

בְּךָ, וְאַתָּה רַק בֵּן שָׁלוֹשׁ
שָׁנִים, בְּנִי, אוֹי בְּנִי
הַמְּקוֹנֵן עַל אָבְדָנוֹ,
בְּנִי הָאָהוּב, הַנִּכְאָב.

אֲנִי מְנַסֶּה לְחַבְּקֶךָ,
לְדוֹבֶבְךָ, לְהַרְגִּיעַ אוֹתְךָ,
אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ עִמִּי כְּלָל,
אַתָּה שָׁרוּי כֻּלְּךָ בִּכְאֵבְךָ,
שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ, אַךְ
עוֹד אֵין לְךָ מִלִּים כְּדֵי
לְקוֹרְאוֹ בְּשֵׁם.

פַּעַם הוּא הָיָה לְלֹא מִלִּים כְּלָל,
רַק הֵעָנוּת פְּנִימִית לִכְאֵב, אֲשֶׁר הֻבַּע
בִּפְרָצִים שֶׁל בֶּכִי רַב תִּסְכּוּל.

כָּעֵת אַתָּה זוֹעֵק אֶת שְׁמָהּ שֶׁל לוּנָה,
הַכַּלְבָּה עִמָּהּ גָּדַלְתֶּם וְאוֹתָהּ הִרְדַּמְתִּי
לְעִצָּבוֹן לִבִּי, שָׁעָה שֶׁלֹּא עָמְדָה
עוֹד מוּל מְזוֹנָהּ.

פַּעַם רַק בִּיכִּיתָ כָּל אוֹת שֶׁל הִפַּרְדוּת,
מְמָאֵן לְעָזְבֶנִי וְלוּ לְרֶגַע. כָּעֵת, אַתָּה נֵעוֹר
מֵחֲלוֹמְךָ, זוֹעֵק "אַבָּא, אַל תֵּלֵךְ לְתָמִיד,"
נוֹקֵט בְּאוֹתָהּ מִלָּה שֶׁבָּהּ הִבְהַרְתִּי לָכֶם
שֶׁלּוּנָה לֹא תָּשׁוּב עוֹד, כִּי לְתָמִיד נִרְדְּמָה.

רַק מִקֵּץ כִּמְעַט שָׁעָה שֶׁל בֶּכִי, בְּמַהֲלָכָהּ
דָּחִיתָ אוֹתִי מֵעָלֶיךָ, אַתָּה מִתְרַצֶּה
מִמֶּחֱוָה קְטַנָּה כְּמוֹ סֻכָּרִיָּה טוֹפִי,
מְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק אוֹתִי בְּאַהֲבָה, אוֹכֵל,
שׁוֹתֶה, וְאָז נֵאוֹת לָשׁוּב וּלְהֵרָדֵם אִתִּי,
חָבוּק בִּזְרוֹעוֹתַי, בְּמִטָּתֵנוּ הָרְחָבָה, בְּעוֹדִי

מְנַסֶּה לְעָרְסֶלְךָ בְּתוֹךְ אַהֲבָתִי, וְלִבִּי נִכְמָר
עָלֶיךָ, בְּנִי, וְלִבִּי נִמְלָּא תְחוּשַׁת אֲשָׁם
וּדְאָגָה: וּמָה אִם אַתָּה בּוֹכֶה בְּשֶׁל
הִתְפַּרְדוּתְךָ מִסִּימָה סֵן, יוֹלַדֶתְּךָ,
וּמָה אִם בְּחֵטְא הוֹלָדְתִיךָ.

וְאָמְנָם, אֲנִי יוֹדֵעַ, כָּל הָאָדָם
בּוֹכֶה וּמְבַכֶּה אֶת פְּרִידָתוֹ מֵעִם
הַגּוּף אֲשֶׁר נָשָׂא אוֹתוֹ כֹּל הֶרְיוֹנוֹ,

וְרַבִּים הַיְּלָדִים אֲשֶׁר נוֹלְדוּ כָּמוֹךָ,
וְאֵין בָּהֶם מִדַּת הַבֶּכִי שֶׁגָּמְלָה בְּךָ.
אֲבָל עוֹדֶנִּי מִתְיַסֵּר בַּשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, הָעֲתִידָה

עוֹד לְיַסְרֶנִי וּלְמָרֵר אֶת שְׁאֵרִית יָמַי,
כְּפִי הַנִּרְאֶה. וּמָה אִם בַּחֵטְא חוֹלָלֶתְיִךָ,
וְלֹא אַצְלִיחַ לְכַפֵּר עָלָיו בְּאַהֲבָתִי אוֹתְךָ.