בַּחוּץ חֹם שֶׁל חֹדֶשׁ יוּלִי
בִּפְנִים חֹם שֶׁל גִּיל אַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ
זְרוֹעוֹתַי נִפְרָשׂוֹת בָּאַמְבָּט
מְשִׁיטוֹת אֶת הַקֶּצֶף בַּמַּיִם.
תָּאִים מֵתִים שֶׁל אֲנִי
מַעֲלִים בּוּעוֹת לְבַנְבַּנּוֹת בְּנִיחוֹחַ
מְלָפְפוֹן וְלַיְם.

מִבַּעַד לְגוּמוֹת מַיִם עֲכוּרִים מְבַצְבְּצִים
אֵֶבְרֵי גּוּף שֶׁל אִשָּׁה.
מִי זֹאת?

אֲנִי יְכוֹלָה לְדַמְיֵן אֶת דָּפְנוֹת הָרֶחֶם מֵהֶן נוֹלַדְתִּי
לוֹחֲצוֹת עַל גֻּלְגָּלְתִּי.
אֲנִי לֹא נוֹשֶׁמֶת טוֹב, מְסֻנְוֶרֶת מֵאוֹר
נִבְהֶלֶת מִקּוֹלוֹת חֲזָקִים עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת
לְהִצָּמֵד לְמַשֶּׁהוּ, לְמִישֶׁהוּ.