הַיְּתוֹמִים שֶׁפָּגַשְׁתִּי קָרְעוּ אֶת לִבִּי לִגְזָרִים,
יְלָדַי שֶׁלִּי, בְּשׁוֹךְ מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים.
לֹא נְתָנֵה תּוֹקֵף, בְּאֵין טְפִיחַת יַד עַל דֹּפֶן לֵב,
יוֹדַעַת בִּכְאֵב, יְלָדַי הַקְּטַנִּים יְתוֹמִים.

חַיִּים מְאֻשָּׁרִים שֶׁהָיוּ מוּנָחִים עַל כַּף
נוֹתְרוּ בִּתְמוּנָה – שָׁחֹר לָבָן נֶצַח עַל מַדָּף.
בְּלִי לְהָבִין הָיָה קוֹלִי שָׁר לְזַמֵּר
לַיְלָה לַיְלָה עִם זֶה שֶׁנּוֹתַר
אַבָּא גִּבּוֹר וְלֹא חָזַר.
בְּבֵיתֵנוּ אִישׁ כְּבַר לֹא שָׁר
לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ סֻלָּם
עַל אַף שֶׁהִגִּיעַ עֲדֵי שָׁמַיִם.
אַבָּא׳לֶה בּוֹא לַלּוּנָה פַּארְק
כְּבַר לֹא נִצְעַק, גַּם לֹא עוֹד אָבִינוּ חַי
בְּשֶׁל כֹּחָהּ שֶׁל הָאֱמֶת – אָבִינוּ מֵת.