'וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:
אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה'
(דברים יא, יא-יב)

ארץ דא אורייתא, די רעותיה ולביה ועינוהי דבר נש ליהוי שויין בה תדיר. ולא דבר נש בלחודוי אלא אוף רעותיה דקב"ה. תא חזי מה כתיב: 'אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ' – בכל יומא ויומא יתיב קב"ה וקא דריש בה וגלי בה אנפין חדתין, כגונא דאנן בני נשא יתבין למלעי ולמדרש באורייתא. בקדמיתא כתיב 'אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת' (דברים ח) והכא כתיב 'עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ', עיינין לקבל עיינין. עיינין דלעילא לקבל עיינין דלתתא. לאשתקפא אלין באלין ולאנבעא מיין דכיין מיין חדתין, 'לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם'. כדין אתברכא אורייתא ואתהפכא 'מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה'. מאי טעמא רשית? ראשית מיבעי ליה, אלא רשית – במסכנותא הויא, כד"א 'עני ורש'. וכד אסתכל בה ודריש בה ויהיב בה עינוהי כדין אתהפכאן ואשתני גוונהא וטעמא דילה, ועל דא כתיב 'שנה' וכתיב 'אַחֲרִית', דאתעבידת אחרינתא, בעותרא ורעותא דלבא. זכאין אינון דמשתדלי באורייתא תדיר, דאתו לגבה בתיאובתא בכסופא ואתעבידת נהרא דנגיד ואתמליא מיין ממקורא דילה, עלייהו אתמר: 'פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם' (תהלים סה).

תרגום:
ארץ – זו התורה, שרצונו ולבו ועיניו של אדם יהיו נתונים בה תמיד. ולא של אדם בלבד, אלא אף רצונו של הקדוש ברוך הוא. בוא וראה מה כתוב: 'אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ' – בכל יום ויום יושב הקדוש ברוך הוא ודורש בה ומגלה בה פנים חדשות, כפי שאנו בני האדם יושבים לעסוק ולדרוש בתורה. בתחילה כתוב: 'אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת' (דברים ח, ז) וכאן כתוב: 'עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ' – עיניים לעומת עיניים, עיניים של מעלה לעומת עיניים של מטה, שישתקפו אלו באלו וינביעו מים זכּים, מים חדשים, 'לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם'. אז מתברכת התורה ומתהפכת – 'מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה'. מהו הטעם 'רֵשִׁית'? ראשית היה צריך לו לכתוב?! אלא 'רֵשִׁית' – בעניוּת היתה, כמו שנאמר: 'עָנִי וָרָשׁ' (תהלים פב, ג). וכאשר מתבונן בה ודורש בה ונותן בה עיניו – אז מתהפכים ומשתנים גונהּ וטעמהּ, ועל כן כתוב 'שָׁנָה' וכתוב 'אַחֲרִית', שנעשית אחרת, בעושר וברצון הלב. אשרי אותם המשתדלים בתורה תמיד, שבאים אליה בהשתוקקות, בכיסופים, ונעשית נהר המושך ומתמלאת מים ממקורהּ, עליהם נאמר: 'פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם' (תהלים סה, י).

*

בָּאָה תּוֹרָה
רְבִיבִים עַל עֵינַי חַלּוֹנַי אִילָנַי
כִּבְרַת-אָדָם פּוֹעֶרֶת בַּצָּמָא

בָּאָה תּוֹרָה
מַיִם מֵרֹאשִׁי עַד אַחֲרִיתִי
דָּגִים דָּגִים לְהָקוֹת
שׁוֹקְקוֹת