"בַּיּוֹם הַהוּא, אֶמְצַע שְׁבִיל יָמֵינוּ,
בְּחֹרֶשׁ עַז נִתְעֵיתִי…
שׂוֹנֵאת שִׂנְאָה, אוֹהֶבֶת כָּל מוֹחֵל…
הוּא מְדוֹרִי בְּיַחַד עִם רָחֵל"

דנטה אליגיירי, 'הקומדיה האלוהית'
מאיטלקית: זאב ז'בוטינסקי

א
בְּמַחֲצִית חַיַּי, מֵכִין כּוֹס תֵּה בְּגִ'ינְגֶ'ר בַּמִּטְבָּח,
מְחַפֵּשׂ קְצֵה חוּט, רַעֲיוֹן שֶׁהָיָה בִּי וְנִשְׁכַּח,
נִזְכָּר בַּמַּגֵּפָה, הִיא פּוֹסַעַת בָּרְחוֹב,
עֲדַיִן לֹא בַּבַּיִת, וְלִי חֶשְׁבּוֹן יִתְרָה וְחוֹב.

אִם אֵין בָּשָׂר, נִזְכַּרְתִּי, אֵין גַּם רוּחַ,
אִם אֵין צֵל, אָמַרְתִּי, אֵין חַיִּים,
אִם דָּבָר לֹא נָעוּל, דָּבָר גַּם לֹא פָּתוּחַ,
אֵין טָהוֹר אִם לֹא נִטְמָאִים.

ב
בְּמַחֲצִית חַיַּי, בַּתּוֹר לָרוֹפֵא
הַלֵּב עָיֵף, הַגּוּף כּוֹאֵב
וְהָעֵינַיִם מְחַפְּשׂוֹת
מְעַט עֲרָפֶל לְהִתְעַטֵּף.

וְלֹא אֶזְכֹּר כָּעֵת הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
עָלַי בְּשַׂק שֵׁנָה, לֹא הַרְחֵק מִמֶּנִּי

נַעֲרָה, וְלֹא אֶזְכֹּר אֵיךְ הִתְנַשַּׁקְנוּ
בַּמְּעָרָה וְלֹא אֶזְכֹּר אִם וִתַּרְתִּי
עַל חַיַּי.

ג
בְּמַחֲצִית חַיַּי פָּנָה הַיּוֹם, שְׁעַת דִּמְדּוּמִים הִגִּיעָה,
לִבִּי יוֹדֵעַ טֹרַח וּמָנוֹחַ, שַׁלְוָה וִיגִיעָה,
וְאִם אֵצֵא לַדֶּרֶךְ לֹא אֶכְרַע בֶּרֶךְ,
רַק אֲבַקֵּשׁ חָבֵר אוֹ אֱלֹהִים, בְּעֵרֶךְ.
שִׁירִים שְׂמֵחִים רַבִּים אֶכְתֹּב לִפְנֵי הַשִּׁיר הָאָפֵל,
תָּמִיד עֲשָׂרָה הוֹלְכִים יַחַד וְאֶחָד נוֹפֵל.

(מתוך הפואמה: מחצית חיי)

* מתוך הספר: כדי שהמלח יתפזר על האהבה, הקיבוץ המאוחד.