אִם הָיִית עֵרָה לַהִתְרַחֲשׁוּיוֹת
לֹא הָיִית עוֹנֶדֶת שָׁעוֹן בִּלְשׁוֹנֵךְ
וּמְדַבֶּרֶת קִלְשׁוֹנוֹת עַמֵּךְ
לֹא הָיִית מַאֲפִירָה אֶת זֹב
הַבְּדָלִים בְּשִׁלְהֵי
הַטִּפּוֹת הַנִּגָּרוֹת
מִשְּׁאוֹן הַחוֹל

אִם הָיִית עֵרַת לֵב
הָיִית כְּשֹׁקֶת אַהֲבָה לְצִדִּי
כִּי הַיּוֹם רָאִיתִי
פֶּרַע חַמָּנִיּוֹת בִּשְׂדוֹת הַקִּבּוּץ
צְבוּעִים כְּמִנְסָרָה
עוֹרְגִים כָּאַיָּלָה
טוֹפְחִים תָּמִיד מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּךְ
כִּמְחוֹגֵי יוֹם אֶתְמוֹל
כִּרְצוּעָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף
הַמִּשְׂתָּרַעַת מִמֵּךְ אֶל הַיְּקִיצָה