רענון נהיגה

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת אֵלֶיךָ
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַגִּיעַ בַּסּוֹף אֲבָל
לֹא לִפְנֵי שֶׁאֲאַבֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ
לֹא לִפְנֵי שֶׁאֶתְעַיֵּף מִמֶּנָּה
לֹא לִפְנֵי שֶׁאֲחַפֵּשׂ מֶחְלָפִים לָרֶדֶת בָּהֶם
לַעֲצֹר לְרֶגַע אוֹ שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר

כָּל מַחֲשָׁבָה עַל
הַמִּפְגָּשׁ בֵּינֵינוּ
מוֹלִידָה פִּרְפּוּר בְּקֶצֶב הַלֵּב
זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ שֶׁמַּרְגִּישָׁה
בְּלִימָה פִּתְאֹמִית הִיא
מְאִיצָה אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי לִפְעֹם
מַהֵר יוֹתֵר מַהֵר יוֹתֵר מַהֵר
הַיָּדַיִם נִקְפָּצוֹת סְבִיב הַהֶגֶה בְּרֶגַע
הָרֶגֶל נִשְׁלַחַת אֶל הַבֶּלֶם
הָרֶכֶב עוֹצֵר
וְאָז
הַיָּדַיִם מַרְפּוֹת אֶת הָאֲחִיזָה
הַלֵּב חוֹזֵר וּמַסְדִּיר פְּעִימוֹתָיו
וּלְכַמָּה רְגָעִים נִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוּב
מִשְׁתַּלְּבִים בַּנְּתִיבִים בְּהַרְמוֹנְיָה

אֲנִי מוּכָנָה לִהְיוֹת בָּרֶגַע הַזֶּה
עַל אַף שֶׁאוּלַי תֵּכֶף אֶסַּע וְאָשׁוּב
לְהִתְנַגֵּשׁ בְּךָ
רַק כִּי אוּלַי בַּפַּעַם הַבָּאָה אַצְלִיחַ
לִנְהֹג אַחֶרֶת

בַּפַּעַם הַהִיא שֶׁלֹּא בָּלַמְתִּי
וְהָרֶכֶב הָלַךְ טוֹטַאל־לוֹס
קָרְבוּ אֵלַי מְרֵעִים
הִצִּיעוּ לִי טְרֵמְפּ
אָמְרוּ שֶׁהֵם מַגִּיעִים אֶל
אַרְמוֹן מָלֵא מַרְגָּלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה בָּאַרְמוֹן הָרֵיק
וְאַתָּה בַּשָּׂדֶה

עַכְשָׁו אֲנִי נוֹסַעַת לְאַט
אֵין סִבָּה לִבְלֹם
וְאֵין גַּם סַכָּנָה לְהִתְנַגֵּשׁ
פְּעִימוֹת הַלֵּב נַעֲלָמוֹת בֵּינָתַיִם בִּשְׁאוֹן הַכְּבִישׁ
מֻרְגָּשׁוֹת רַק לִרְגָעִים
כְּשֶׁמְּטַפֵּס הַפַּחַד הַבִּלְתִּי נִמְנָע
מִפְּנֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁבּוֹ אוּלַי לֹא תִּהְיֶה כְּבָר
דֶּרֶךְ אוֹ כְּבִישׁ אוֹ שְׁבִיל אוֹ מַשֶּׁהוּ
וְאֶצְטָרֵךְ לַעְצֹר בַּצַּד וְלִרְאוֹת אֵיךְ כֻּלָּם
שׁוֹעֲטִים זוֹחֲלִים מִתְקַדְּמִים אֵיכְשֶׁהוּ
וְרַק אֲנִי
בְּאִי תְּנוּעָה
מְחַכָּה לְךָ שֶׁתָּבוֹא אֵלַי
מִבְּלִי לָדַעַת מָתַי
מִבְּלִי לָדַעַת אֵיפֹה אֲנִי בְּעֶצֶם
מִבְּלִי לָדַעַת דָּבָר מִלְּבַד
שֶׁתֵּכֶף תַּגִּיעַ

אָבַדְתִּי לְעַצְמִי וּבָחַרְתִּי לְחַפֵּשׂ
(אוּלַי לְרֶגַע וְאוּלַי לָנֶצַח)
אֲבָל לְחַפֵּשׂ וּלְהַמְשִׁיךְ לָנוּעַ

אֲחַכֶּה לְךָ וְאַמְשִׁיךְ לְחַכּוֹת
אֲנִי, לִבִּי וְכִסּוּפַי לְךָ.

>> ״אני תמיד יוצרת, בכל תקופה בחיי״ – ראיון עם המשוררת נגה באומס, במדור גלוית עיניים במגזין גלויה