אוריה פיציון

כְּבָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה שֶׁאֲנִי / זוֹכֶרֶת / שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲמֹד קָרוֹב מִבְּלִי לִרְאוֹת דָּבָר

אִשָּׁה מְפַתַּחַת הִתְמַכְּרוּת לְמִרְפָּסוֹת / הִיא יוֹצֵאת לִבְהוֹת בַּבִּנְיָן הֶחָלוּד שֶׁמִּמּוּל

עוֹד כַּמָּה יָמִים אַף אֶחָד לֹא יֵדַע שֶׁהָיִיתִי נוֹשֶׁמֶת שֶׁהָיִיתִי כּוֹתֶבֶת

נִסִּיתִי לִחְיוֹת לִנְשֹׁם מֵהַבֶּטֶן לְהוֹצִיא מֵהַפֶּה אֲוִיר וּמִלִּים

בְּכָל אִשָּׁה שֶׁרָאִיתִי בָּרְחוֹב אוֹ בַּחֲנוּת חִפַּשְׂתִּי אִמָּא שֶׁלִּי / רָאִיתִי אוֹתִי בָּאִישׁוֹנִים שֶׁלָּהֶן בִּגְדָלִים מִשְׁתַּנִּים

זֶה הָיָה תַּרְגִּיל צְפִיָּה בִּדְבָרִים נוֹפְלִים, שֶׁנֵּדַע שֶׁיֵּשׁ / הַרְבֵּה דְּרָכִים לִפֹּל. לְהִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁנִּתְקָלִים בְּקִיר אוֹ בְּדָבָר אַחֵר / שֶׁנָּפַל