מוריה נחום

כְּשֶׁכִּסִּיתָ אוֹתִי מִפְּנֵי הַיּוֹם / לָחַשְׁתָּ: תִּישְׁנִי / אֲנִי אֶדְאַג לַיְּלָדִים.

אָמַרְתִּי שֶׁיּוֹתֵר חָשׁוּב לְטַפֵּל / בְּתוֹפְעוֹת הַלְּוַאי / אֵצֶל הַיְּלָדִים. שֶׁנִּפְעֲרָה בִּי / תְּהוֹם שֶׁל יָגוֹן

זוֹ הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לָתֵת: / לַעֲמֹד כְּחוֹמַת מָגֵן / לַחֲצֹץ בֵּינְךָ לְבֵין רַעֲשֵׁי הָעוֹלָם.

נוֹעֶצֶת מַבָּט בְּכַרְטִיס הָאַשְׁרַאי / הַנִּשְׁלָף מִכִּיסוֹ. לוּ יָכֹלְתִּי / לְגַהֵץ לְתוֹךְ הַפְּלַסְטִיק הַזֶּה / אֶת חֲרִיקוֹת הַסַּפָּה הָאֲדֻמָּה הַדְּהוּיָה / בְּבֵית יַלְדוּתִי.

לְמָחֳרָת קִבַּלְתִּי הוֹדָעָה מֵהַבַּנְק: / הַשִּׁירִים לֹא כֻּבְּדוּ / אֵין כִּסּוּי / לָרְגָשׁוֹת הַחוֹרְגִים.

הַבִּיטִי בַּעֲצֵי הַבְּרוֹשׁ הַזְּקוּפִים / מַצְדִּיעִים לִקְטוּעֵי הַיָּד וְהָרֶגֶל / וְהַלֵּב, כְּמוֹ אָבִי הֲלוּם הַקְּרָב.