הִנֵּה הֵם לְפָנֶיךָ. פָּנַי, יָדַי,
לָשִׂים אוֹתִי תִּינֹקֶת בְּתֵבָה בּוֹכָה
לֹא אֵדַע לְאָן אָשׁוּט

עֵץ חַיִּים עַכְשָׁו
צוֹמֵחַ בְּגַבִּי, בַּשִּׁדְרָה
פּוֹרֵשׂ עֲנָפִים וּתְמוּרוֹת
עַכְשָׁו אֲנִי שָׁקֵד
מַקֵּל יָבֵשׁ פּוֹרֵחַ בְּהָדָר
אֲנִי שְׂמֵחָה וּרְווּיָה וְכוֹסִי לֹא נִשְׁבֶּרֶת
פְּרוּשַׂת יָדַיִם
פְּשׁוּטַת גּוּף לְפָנַיִךְ אֱלֹהַּ
בְּתֵבוֹת הַצָּהֳרַיִם הַגְּדֵלוֹת
בַּתְּפִלָּה