רתם אלדר היבש

לְהֵאָחֵז בְּכִירוֹת הַגַּז בַּכִּיּוֹרִים בַּסִּירִים בְּקַעֲרִיּוֹת הֶחָלָב בַּסַּכוּמִים בַּמַּגְנֵטִים בְּצִיּוּרֵי הַיְּלָדִים לְהֵאָחֵז בַּכְּבִיסָה בַּתְּלִיָּה

מוּטָב אָמוּת וְאֹתִיּוֹת חֶמְלָה בְּעַד צְעִיף עֵינָי / מִלִּחְיוֹת וְשִׂנְאָה חֲקוּקָה לְמִצְחִי

סְלִיחָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי / לִמְנֹעַ מִמְּךָ אֶת הָעֲקֵדָה

בְּעֶבְרוֹ הָאַחֵר / אֲוִיר הַבַּיִת הַדָּחוּס דּוֹחֵק נְשִׁימָתִי / נַפְשִׁי כְּבָר רְחוֹקָה / אַחַר הָרוּחַ

שֶׁלִּי מְחַכֶּה עַל הַסַּפְסָל בִּכְבִישׁ הַשַּׁבָּת / לִפְעָמִים אֲנִי הוֹלֶכֶת לְשָׁם / פַּעַם הָיָה בַּשָּׂדֶה בְּיַמִּים שֶׁל סְלִיחָה / הַיּוֹם עִם כֹּל הָעוֹמֵס / יֶשׁ לִי שֶׁבַע זוּגוֹת נַעֲלַיִם

מִשֶּׁהוּ תּוֹלֶה אֶת הַזְּמַן לְיִבּוּשׁ / מִמִּגְדַּל הָאַרְמוֹן וְעַד לַיָּרֵחַ / וְהָרוּחַ בָּא בַּדְּבָרִים

שִׁנַּיִם נִשְׁבָּרוֹת / דְּבָרִים נוֹפְלִים / מִלִּים זוֹכְרוֹת בִּשְׁבִילֵךְ אֶת מָה שֶׁשָּׁכַחְתְּ / יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתַּן לַעֲשׂוֹת לְאֹרֶךְ זְמַן

ולֹא הִגַּעְתִּי לְסוֹף דַּעְתְּךָ / וְאַתָּה בָּאתָ אֶל תּוֹכִי / וְלֹא יָרַדְתָּ לְסוֹף דַּעְתִּי / וּבְסוֹף דַּעְתִּי מֻנַּחַת הַיַּמָּה הַגְּדוֹלָה

וְכָל הַבָּלָגָן, וְהַ"הִיא הִתְחִילָה" וְהַ"תֵּצֵא הַחוּצָה" וְהַלַּהַט וְהַמִּתְהַפֶּכֶת.

אֲנִי הַנִּצֶּבֶת אִתְּךָ בַּשָּׂדֶה עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלַי, מְבַקֶּשֶׁת שָׁמַיִם. / רַחֲמִים עַל תַּאֲוַת לִבִּי.

חַיֶּבֶת לַחֲזֹר לַקָּפֶה שֶׁלִּי. / אֶל מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה, אֶל הַכֵּלִים, אֶל נֵס הַסִּדּוּר הָאֵינְסוֹפִי / פּוֹתַחַת עֵינַיִם

סוֹרֵק פְּנִימִי מְיַצֵּר בִּי חֲלוֹמוֹת / רוּחִי אֵינָהּ מְוֻסֶּתֶת וְחָסֵר בָּהּ מַנְגְּנוֹן כִּבּוּי בִּנְקֻדַּת הָרְתִיחָה.

הרצון לתחושה שלמה וקרובה למעמד קריאת השם לביתה, הולידו את ברכת מי שברך שכתבה רותם אישית זו.