בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת כָּאן
הָיִיתִי מַעֲדִיפָה לְטַפֵּס עַל עֵץ הַקְּלֶמֶנְטִינוֹת
בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל בֵּית דּוֹדָתִי שֶׁבּוֹ בִּלִּיתִי אֶת יְמֵי יַלְדוּתִי
כְּמוֹ בַּתְּמוּנָה בָּאַלְבּוֹם. לָשֶׁבֶת
בִּישִׁיבָה מִזְרָחִית עַל אַחַד הָעֲנָפִים
וּלְחַיֵּךְ. בְּלִי סִבָּה.
בִּמְקוֹם זֶה אֲנִי שׁוֹקַעַת עַכְשָׁו לְתוֹךְ הַסַּפָּה הָאֲפֹרָה
יַם הַמָּוֶת שֶׁלִּי מֵצִיף
אֶת הַחֶדֶר, אֵין לִי שׁוּם יְכֹלֶת
לָצוּף מֵעַל הַצְּרִיבָה. אֲנִי מַמְשִׁיכָה
לְהַגִּיעַ בַּאֲדִיקוּת כָּל שָׁבוּעַ.
מְנַסָּה לְהָשִׁיב לְעַצְמִי
אֶת הַחִיּוּךְ הַהוּא.
![אצל הפסיכולוגית, שיר מאת ראומה זוהר חיות - מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2023/03/olivier-piquer.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם