* (לאחר שנות אי-בכי)

לְאַחַר שְׁנוֹת אִי-בֶּכִי – כְּבֵדוּת בַּצֹּרֶת –
אֲנִי מַזִּיל דִּמְעָה חֲרִישִׁית אַחַת יְחִידָה,
מִזָּוִית הָעַיִן עַד צַוָּאר.
לֹא מוֹחֶה,
מַרְגִּישׁ בָּרוּחַ אֶת קְרִירוּת הַשְּׁבִיל שֶׁחָרְצָה.

מֶרְחַק הַנְּגִיעָה – יַבָּשׁוֹת
חֶבֶל הַטַּבּוּר מָתוּחַ,
מְחַשֵּׁב לְהִקָּרַע.

הַגַּעְגּוּעַ
מְכַרְסֵם בְּשִׁנַּיִם חַדּוֹת, חֲלוּדָה.