לחפש את החירות: קריאה פסחית בזמן אמת

גם השנה נשב סביב שולחן החג, בלב סדוק ובנפש חפצה. "השתא הכא" – השנה אנו כאן, אך "לשנה הבאה בני חורין" נושא משמעות כפולה. אחינו ואחיותנו עדיין בשביה, ואלו שחזרו לאחרונה, לאחר תקופת שבי ארוכה – ארוכה מדי – משמיעים קולם ברבים. העדויות קשות מנשוא, אך ההקשבה היא שיעור חובה על חופש, על חיפוש ועל המרחב שביניהם.

אותו שורש ח.פ.ש מבטא את המעשה והתודעה גם יחד, את המסע ואת הייעוד. כפי שנאמר "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – החיפוש אחר החירות הוא מסע אישי וקולקטיבי מתמשך. בעודי מקשיבה לשבים, מגילת העצמאות פרוסה לפניי, והחיבור מתבהר: חיפוש וחופש הנטועים עמוק בשפה ובמסורת היהודית, מקבלים עתה משמעות מודרנית ודמוקרטית, דחופה ומחייבת.

המילה "חירות" מופיעה במגילה פעמיים – ראשית כערך יהודי מושרש, בהבטחה כי ישראל "תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". זוהי חירות מקראית: נביאי ישראל מדברים על שחרור מדיכוי, כדברי ישעיהו "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א), על כבוד האדם באשר הוא, על אחריות מוסרית. המגילה מציבה את החירות לא רק כחוק אלא כשליחות, כחלק מהבסיס הרוחני והערכי של המדינה.

בפעם השנייה, החירות מופיעה כהבטחה אזרחית מודרנית: המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". "חופש" במשמעותו המערבית-ליברלית – חופש הפרט לבחור ולחיות לפי אמונתו, תרבותו וזהותו. זהו חופש המגן על מגוון הדעות והקבוצות, ומחבר את ישראל לערכים אוניברסליים של דמוקרטיה.

כך יושבים להם יחד – ישעיהו ועמוס, הרצל ובן-גוריון – ויוצרים תשתית לחירות שהיא גם קול עתיק וגם תקווה עכשווית, גם זיכרון וגם חזון. בבחינת "עבדים היינו… ועתה בני חורין" – תזכורת למסע הלאומי וההיסטורי שלנו.

המגילה מציבה את החירות לא כיעד שהושג, אלא כעבודה מתמשכת. כזכות וכחובה. כקריאה לדרור וכשאלה פתוחה שדורשת מענה מתחדש בכל דור, ברוח "והגדת לבנך" – העברת הסיפור והערכים מדור לדור.

בין השיבה הביתה מהשבי הפיזי לבין החיפוש העמוק אחר משמעות, אנו מוזמנות ומוזמנים בפסח הזה לשוב ולשאול, כמו "מה נשתנה" של ההגדה: מהו חופש אמיתי? מה מחפשים כשחופש איננו? ואיך נשמור, יחד, על חירותנו – זו האישית, הלאומית והאנושית? כדברי מיכה הנביא: "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח).

ואני מוסיפה עוד שאלה. ׳שאלת בונוס׳ לכאורה שהיא שאלה כבדה ביותר לצער כולנו: לפסח הזה – "לא אחד בלבד עמד עלינו" – מה אנחנו לוקחים על עצמנו, כיחידים וכחברה, כדי לדרוש ולהבטיח את שחרורם של כל שבויינו?

À la recherche de la liberté : une lecture Pessahique en temps réel

Rabbine Inbar Bluzer Shalem

Cette année encore, nous nous assiérons autour de la table de fête, le cœur fêlé mais l’âme pleine emplie d’espoir. « Hashata hakha » – « Cette année, nous sommes ici », mais « l’shana haba’a bnei h’orin » – « L’an prochain nous serons libres » – résonne doublement. Nos frères et nos sœurs sont encore en captivité, et ceux qui sont récemment revenus après une longue – trop longue – détention, font entendre leurs voix publiquement. Les témoignages sont insoutenables, mais les écouter est une leçon essentielle sur la liberté, la quête et l’espace entre les deux.

La racine hébraïque ח-פ-ש (liberté, recherche) exprime à la fois l’action et la conscience, le cheminement et la destination. Comme il est dit : « À chaque génération, chacun doit se voir comme s’il était lui-même sorti d’Égypte » – la quête de liberté est un voyage à la fois personnel et collectif, sans fin. Tandis que j’écoute ceux qui sont revenus, la Déclaration d’Indépendance d’Israël est ouverte devant moi, et le lien devient clair : la quête et la liberté, enracinées dans la Langue et la Tradition juives, prennent aujourd’hui un sens moderne et démocratique, urgent et incontournable.

Le mot « liberté » apparaît deux fois dans la Déclaration d’Indépendance. D’abord comme une valeur juive fondamentale, dans la promesse qu’Israël « sera fondé sur les principes de liberté, de justice et de paix selon la vision des prophètes d’Israël ». Il s’agit là d’une liberté biblique : les Prophètes parlent de libération de l’oppression, comme le dit Isaïe : « proclamer la liberté aux captifs et la délivrance aux prisonniers » (Isaïe 61,1), de dignité humaine, de responsabilité morale. La Déclaration érige la liberté non seulement en loi, mais en mission – telle un pilier spirituel et éthique de l’État.

La seconde fois, la liberté est évoquée comme une promesse citoyenne et moderne : l’État « garantira la liberté de religion, de conscience, de langue, d’éducation et de culture ». Il s’agit ici de la liberté au sens libéral occidental – le droit de chacun à vivre selon sa foi, sa culture, son identité. C’est une liberté qui protège la diversité des opinions et des groupes, et relie Israël aux valeurs universelles de la démocratie.

Ainsi, Isaïe et Amos, Herzl et Ben-Gourion siègent ensemble, créant une infrastructure pour une liberté qui est à la fois une voix ancienne et un espoir contemporain, à la fois une mémoire et une vision. Comme dans « Nous étions esclaves… et maintenant nous sommes libres » – un rappel de notre voyage national et historique.

La Déclaration pose la liberté non comme un objectif atteint, mais comme un travail continu. Comme un droit et un devoir. Un appel à l’émancipation, et une question ouverte à laquelle chaque génération doit répondre à nouveau, dans l’esprit de « Tu raconteras à ton fils » – la transmission de l’histoire et des valeurs de génération en génération.

Entre le retour physique de la captivité et la quête intérieure de sens, nous sommes invités et invitées, en ce Pessah, à revenir et à questionner, à nouveau, comme dans le « Ma nishtana » de la Haggada : Qu’est-ce que la véritable liberté ? Que cherche-t-on quand la liberté n'existe pas ? Et comment préserverons-nous, ensemble, notre liberté – celle qui est à la fois personnelle, nationale et humaine? Comme le dit le prophète Michée : « Pratiquer la justice, aimer la bienveillance, et marcher humblement avec ton Dieu» (Michée 6,8).

Et j’ajoute encore une question. Une « question bonus », en apparence – mais qui est malheureusement la plus lourde pour nous tous : En ce Pessah – où « ce n’est pas un seul ennemi qui s’est dressé contre nous » – qu’allons-nous entreprendre, en tant qu’individus et en tant que société, pour exiger et garantir la libération de toutes et de tous nos captifs ?

פיוטים, שירים ותפילות בעקבות השבעה באוקטובר

חירות |

Liberté

אסופה דו־לשונית לכבוד פסח תשפ"ה | 2025 ולשחרור החטופים

לכל הפרטים ולרכישה >>

כל הרווחים ממכירת העותקים המודפסים קודש למטה החטופים