לַעֲשׂוֹת בַּגּוּף מָקוֹם לַתּוֹרָה שֶׁתִּכָּנֵס
שֶׁתֵּשֵׁב בִּי, מְעָרָה
וַאֲנִי אֲגַדֵּל לָהּ מַעְיָן וְאִילָן
מֵרֹב גַּעְגּוּעִים וּמְתִיקוּת שֶׁתִּשָּׁאֵר

וְאַחַר-כָּךְ שְׁתֵּי יָדַי יִהְיוּ כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת
מִצְחִי יִנְהַר
פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמוֹן זָהָב
וְרִמּוֹן (הַמִּלִּים הַיָּפוֹת
בְּיוֹתֵר) בָּאוֹת וְנִפְקָחוֹת בְּפִי

נָהָר עָצוּם מִתְנַשֵּׁם בְּתוֹךְ קְרָבַי
וַאֲנִי נִמְשֶׁכֶת וּבוֹכָה

To make a place in my body for Torah
so that she may enter
and sit in me, a cave
And I will raise up a spring and a tree for her
from so much longing and sweetness so she will stay

And then, my two hands will be as two springs
My forehead will flow illuminating
A golden bell and a pomegranate, a golden bell
and a pomegranate (the most beautiful
words) come and open up in my mouth

A great river breathes in my insides
I am drawn forth weeping.

Translated by Jessica Bonn