אַתָּה זוֹכֵר אַחֲרֵי הַשְּׁבִיעִי לַעֲשִׂירִי כְּשֶׁנּוֹלַדְנוּ מֵחָדָשׁ בְּלֵדָה שְׁחוֹרָה אִמֵּנוּ הוֹרָתֵנוּ הַצַּעַר וְהָעוֹלָם הוּא תַּשְׁלִיל הַמְּצִיאוּת שֶׁהָיְתָה, וְכָל הַיּוֹם בָּכִינוּ בְּלִי קוֹל כִּי הָיָה חֹר שָׁחֹר פָּעוּר לְיַד הַמִּטָּה שׁוּלָיו טָפְחוּ עַל פָּנֵינוּ קְרוּעִים אֲבָל אַף אֶחָד לֹא רָאָה, וְהַיּוֹם הָלַךְ וְשָׁתַת אֲבָל אַף אֶחָד לֹא בָּא, אַתָּה זוֹכֵר שֶׁהִבַּטְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁהִיא הָפְכָה אֲפֵלָה, אַתָּה זוֹכֵר שֶׁבַּהַתְחָלָה כָּל נְגִיעָה הָיְתָה הַנְּגִיעָה הָאַחֲרוֹנָה, אָכַלְנוּ אֹכֶל אֲבָל בִּשְׁבִיל מָה, וְהַיְּלָדִים הָיוּ נְתוּנִים כָּל הַזְּמַן בְּסִימַן שְׁאֵלָה, הָאֲדָמָה נָעָה וְנָעָה בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב נָעָה בַּסִּפּוּר שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה, דִּבַּרְנוּ אֲבָל לֹא יָצְאוּ מִלִּים כִּי לֹא יָדַעְנוּ אֶת הַשָּׂפָה, אַתָּה זוֹכֵר שֶׁנּוֹלַדְנוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶל אוֹתוֹ יוֹם וְכָל פַּעַם אוֹתָהּ תַּדְהֵמָה, לוֹמְדִים מֵחָדָשׁ שָׂפָה פְּרוּמָה, לְמַלְמֵל אוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ: מַרְפֵּס רֹאשׁוֹ שֶׁל תִּינוֹק, כִּסֵּא הָפוּךְ, בִּטְנָהּ שְׁפוּכָה, פְּנֵי אֱלֹוהִים מְפֻיָּחִים מִתַּחַת לַמִּטָּה, אַתָּה זוֹכֵר כְּשֶׁהֶחֱזַקְנוּ בִּשְׁבִילוֹ אֶת הַתִּקְוָה, וְאֶת עֵינֵי אַחֵינוּ הַיָּפוֹת, אַתָּה זוֹכֵר? זוֹרְחוֹת מִתּוֹךְ הַמָּסַכִּים, בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ אֵימָה דְּרוּכָה, עֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּתוֹךְ עֵינֵינוּ הָעֲצוּמוֹת, אַתָּה זוֹכֵר שֶׁהָפַכְנוּ לֵב אֶחָד פּוֹעֵם בְּאֶלֶף לְבָבוֹת, אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַמִּתְנַדֵּב מִזָּקָ"א שֶׁבָּכָה? וּכְשֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁאֵין יָקָר מִלֶּחִי אֲהוּבֵינוּ הַסְּמוּכִים, מִגּוּפָם הַחַם בַּחֲשֵׁכָה? וּכְשֶׁשָּׁאַלְנוּ אֵיךְ לַיָמִים יֵשׁ עוֹד יָמִים אֵיךְ יוֹם אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת כָּל כָּךְ אָרֹךְ כְּמוֹ מִנְהָרָה–

אַתָּה זוֹכֵר

בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַכּוֹתֶרֶת בַּטֵּלֵוִיזְיָה עֶשְׂרִים חֲטוּפִים חַיִּים חוֹזְרִים, וְאֵיךְ שֶׁכָּל הָרְחוֹבוֹת הָיוּ פִּתְאוֹם כְּחֻלִּים וּלְבָנִים וְהָעִיר הָיְתָה נָהָר הוֹלֵךְ וּבָא, אוּלַי אֲנַחְנוּ שׁוּב נוֹלָדִים אֲבָל הַפַּעַם לֵדָה לְבָנָה, וְשׁוּב הַיּוֹם שׁוֹתֵת הִנֵּה הֵם בָּאִים הִנֵּה הֵם בָּאִים, הִנֵּה הַהֵלִיקוֹפְּטֶר מַעֲלֶה אָבָק בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַחוֹלִים וְשׁוּב הַשָּׂפָה שְׁסוּעָה, אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִלְמֹד שׁוּב לְהַגִּיד מִלִּים יוֹצֵאת יִפְחָה גְּדוֹלָה, אַתֶּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם שֶׁלָּנוּ, אוּלַי יוֹתֵר נָכוֹן אֲנַחְנוּ שֶׁלָּכֶם, כֻּלָּנוּ, לֵב אֶחָד פּוֹעֵם בְּאֶלֶף לְבָבוֹת זֶה כּוֹאֵב וְכוֹאֵב וְיָפֶה כְּמוֹ דְּמָעוֹת, אוּלַי זֶה סִפּוּר מֻכָּר שֶׁנִּקְרָא לְמַפְרֵעַ, הִנֵּה יַעֲקֹב אָבִינוּ קוֹרֵא אֶת שְׁמַע, הִנֵּה הָאָב שֶׁבָּרָא עֲבוּר בְּנוֹ שָׂפָה חֲדָשָׁה אֵין בָּהּ מִלִּים בְּרוּרוֹת אֲבָל הִיא כֻּלָּהּ נְהָמָה, אוּלַי עַכְשָׁיו נִלְמַּד לְדַבֵּר בְּשָׂפָה עֲדִינָה, לִכְתֹּב בְּדֶמַע לִכְתֹּב בִּלְשׁוֹן רַבִּים, לִכְתֹּב דְּבָרִים רַבִּים שֶׁעוֹד יִקְרוּ דְּבָרִים רַכִּים כְּמוֹ לֶחִי קָשִׁים כְּמוֹ אַהֲבָה