בָּאָה שְׁעַת הַחְלָטָה לַפָּנִים:
לְמִי יִדְמֶה הַיֶלֶד הַזֶה,
אוּלַי לְשׁוֹבָב הַנִסְגָר בְּעוֹרוֹ
אוֹ לְמִי שֶׁהַכֹּחַ יוֹצֵא לוֹ.

גַם הַיֶלֶד מְבַקֵשׁ לְהַחְלִיט עַל עַצְמוֹ,
מַבִּיט בִּתְמוּנוֹת שֶׁל הוֹרָיו טֶרֶם נוֹלַד
מְחַפֵּשׂ אֶת גוּפוֹ בְּכָל הַמְקוֹמוֹת:
"עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי
לָקַחְתִי אֶתְכֶם עַל עַצְמִי,
לִי יֵשׁ גוּף שֶׁגָדֵל יוֹתֵר".

יֶלֶד דוֹמֶה, נוֹסֵעַ, חוֹנֶה, מַחְלִיף:
"אֲנִי בּוֹחֵר לִי תַאֲוָה, אֲנִי מְשַׂחֵק בַּחֲצֵרוֹת,
אֲנִי חוֹנֶה בַּחֲרָדָה, מְפַחֵד עַל אַבָּא,
תָלוּי עָלָיו בְּהַרְבֵּה קוֹלוֹת, לִפְנֵי, לִפְנֵי,
אֲנִי תָמִיד לְפָנַי".

לְמִי דוֹמֶה יֶלֶד, עַכְשָׁו אֲנִי מְבַקֵשׁ תוֹצָאָה,
סוּג שֶׁל גְבוּל, עַיִן מְסֻיֶמֶת,
קַו לְהַתְחִיל וְצָד שֶׁהִגִיעַ.

מתוך הספר מבחר ושירים חדשים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2007)