גֶּזַע עֵץ קָטוּעַ מוּצָק עַל שָׁרָשָׁיו
הִבְרִיחַנִי לַיָּם,
כֹּחוֹת אַחֲרוֹנִים שֶׁשָּׁדַדְתִּי מִן הַלַּיְלָה נָמְסוּ
אֶל הַקָּפֶה.
קֶצֶף רִחֵף בְּבֶטֶן יָדִי לוֹחֵשׁ
תֵּכֶף יַהֲפֹךְ סְעָרָה,
גַּם קֻבִּיּוֹת פְּזוּרוֹת בְּרַחֲבֵי סָלוֹן יוֹדְעוֹת לִהְיוֹת סַכָּנָה.
אִישׁוֹנַי נוֹדְדִים בַּגַּלִּים
זוֹכְרִים עִדָּן שֶׁהָיִיתִי מִתְלַטֶּפֶת כְּמוֹתָם
מִקְּצֵה הָעוֹלָם עַד קָצֵהוּ,
הַיּוֹם אֲנִי כְּבוּלָה אֶל חוֹל
מְבִינָה שֶׁלֹּא אֶהְיֶה עוֹד כְּכוֹכְבֵי שָׁמַיִם,
גַּם לִקְנוֹת לֶחֶם וְחָלָב בַּמַּכֹּלֶת זוֹ בְּרָכָה גְּדוֹלָה.
אֲנִי מְקַפֶּלֶת עֲטִיפַת מַסְטִיק לָאֳנִיָּה
מְשִׁיטָה אוֹתָהּ מַעֲדַנּוֹת עַל פְּנֵי יָם
הִיא אֵינָהּ עֲשׂוּיָה מֵהַחֹמֶר הַנָּכוֹן
וַעֲדַיִן טוֹב לִטְעֹם מֵהַמֶּלַח.
גּוֹנֵי אָפֹר מִתְרַבִּים בַּשָּׁמַיִם
מִשְׁתַּקְּפִים כְּפַָּלֵטַת צַיָּר אַכְזָר
אֵין מַצִּיל בַּסֻּכָּה
אֵין גַּם כֶּלֶב
רַק גֶּזַע עֵץ קָטוּעַ וְסַהַר
לֵב.
>>״הכתיבה הפכה בשבילי ל׳קרש הצלה׳״ – ראיון עם המשוררת אריאלה נידם-פרץ, במדור גלוית עיניים במגזין גלויה
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
