נָכוֹן. עָצַרְתִּי אֶת הָרֶכֶב עַל מַעֲבַר חֲצִיָּה. לֹא עָצַרְתִּי לַחְשֹׁב אֵיפֹה וּמָה. לֹא הִנַּחְתִּי שֶׁעָצַרְתִּי בִּנְקֻדָּה הֲלֹא נְכוֹנָה, נְקֻדַּת הַפְּרִיקָה שֶׁל הַמִּטְעָן שֶׁלָּךְ. שֶׁל כָּל מָה שֶׁתִּסְכֵּל אוֹתָךְ עַד כֹּה, מִימֵי הַקּוֹרוֹנָה וְעַד עֲתִיד הָאֱנוֹשׁוּת, הַמְּדִינָה וִילָדַיִךְ הַקְּטַנִּים.

הַצְּרָחוֹת שֶׁלָּךְ נָפְלוּ עָלַי בְּיוֹם לֹא טוֹב. אַתְּ מְבִינָה, לֹא הִתְאִים לִי שֶׁיִּצְרְחוּ עָלַי. גַּם לֹא הִגִּיעַ לִי. זֶה וַדַּאי לֹא מְעַנְיֵן אוֹתָךְ, אֲבָל אִמִּי עָבְרָה דִּירָה. כָּל סוֹף הַשָּׁבוּעַ עָזַרְתִּי לָהּ לְסַדֵּר. בְּכָל זְמַנִּי הַלֹּא פָּנוּי. כָּל זֶה כְּשֶׁהִיא כְּחוּשָׁה וְעַצְבָּנִית וּמְנַסָּה לְלֹא הַצְלָחָה לְהִפָּטֵר מִכְּאֵבֵי הַבֶּטֶן בְּעִקְבוֹת נִתּוּחַ שֶׁעָבְרָה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִמֶּנָּה עָלָה לְבִתִּי הַקְּטַנָּה הַחֹם. חֲצִי לַיְלָה דָּאַגְתִּי שֶׁלֹּא יְטַפֵּס, וּמֵהַבֹּקֶר הִיא צְמוּדָה אֵלַי. בְּכָל רֶגַע פָּנוּי אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לְאִמִּי וּמְחַכָּה שֶׁהַזְּמַן הַזֶּה אֵיכְשֶׁהוּ יִדָּחֵק לְאָחוֹר.

נָסַעְתִּי לְהַחְזִיר אֶת בִּתִי הַגְּדוֹלָה הַבַּיְתָה. בֶּן זוּגִי אָמַר שֶׁהוּא יָכוֹל, אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּדַאי שֶׁאֵצֵא לְסִיבוּב. אַתְּ מְבִינָה, אֲנִי מוֹצֵאת מְעַט חַלּוֹנוֹת לְעַצְמִי. מְקוֹם הָעֲצִירָה הָיָה נוֹחַ, וְלֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מַפְרִיעָה לִמִישֶׁהוּ אוֹ לְמַשֶּׁהוּ, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁזֶּה רַק לְרֶגַע. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֶת הוֹפַעְתְּ בְּחַלּוֹנִי, הִקַּשְׁתְּ עָלָיו וְהִתְחַלְתְּ לִצְרֹחַ. אֲבָל מָה-זֶה לִצְרֹחַ. אַתְּ יְכוֹלָה פָּשׁוּט לְדַבֵּר, אָמַרְתִּי, אֲבָל אֶת רַק צָרַחְתְּ עוֹד וְעוֹד. אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אֶת כָּל הַמִּלִּים שֶׁלָּךְ, אֲבָל בִּתִי דַּוְקָא כֵּן. הִיא כִּמְעַט פָּרְצָה בִּבְכִי כְּשֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה, לֹא מְבִינָה אֵיךְ מִישֶׁהוּ צוֹעֵק כָּךְ עַל אִמָּא שֶׁלָּהּ.

אֲנִי מְנַסָּה לָשִׂים בַּצַּד אֶת כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָאַחֲרוֹנָה. אֲפִלּוּ אֶת הַמַּחֲלָה שֶׁל אִמִּי אֲנִי מַצְלִיחָה רֹב הַזְּמַן לְהָסִיט וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחַיַּי. אֲבָל דַּוְקָא אוֹתָךְ אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה. כִּי עִם כָּל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ, אַף אֶחָד לֹא צוֹרֵחַ. אִמִּי לֹא צוֹרַחַת, אֶלָּא אוֹמֶרֶת לְכֻלָּם: אֶל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי מָה שְׁלוֹמִי, וּמְנַסָּה לִסְחֹב אֶת הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים הָאֵלֶּה.

אָז אוּלַי בְּפַעַם הַבָּאָה כְּשֶׁאַתְּ קוֹלֶטֶת בְּזָוִית עֵינֵךְ מִישֶׁהִי שֶׁאוּלַי סוֹף סוֹף אֲשֵׁמָה בְּכָל הָעֲוָלוֹת, בְּכָל מָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתְּ לְתַקֵּן, בְּבַקָּשָׁה בִּדְקִי מִי נִמְצֵאת מוֹלֵךְ, הֵיכָן הִיא עוֹמֶדֶת וְעַל שְׂפַת מָה, וְאִם מַתְאִים לָהּ עַכְשָׁו לַחֲטֹף מַטָּח מֵאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מַכִּירָה, וְעוֹד כְּשֶלְּצִדָּהּ הַבַּת שֶׁלָּהּ, שֶׁלְּעִתִּים לֹא נִרְדֶּמֶת מֵרְגִישׁוּת יֶתֶר.

לֹא הָיִיתִי הַכְּתֹבֶת הַנְּכוֹנָה. הַזְּעָקוֹת שֶׁלָּךְ לֹא יְמַגְּרוּ אֶת תּוֹפָעַת חֹסֶר תְּשׂוּמֶת הַלֵּב שֶׁל נַהָגִים. הֵן לֹא יָגֵנּוּ עַל הַיְּלָדִים שֶׁלָּךְ, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת אִמָּא שֶׁלָּהֶם צוֹרַחַת עַל אִשָּׁה אַחֶרֶת.

לֹא צָרַחְתִּי עָלַיִךְ בַּחֲזָרָה. לֹא אָמַרְתִּי: אַל תִּכָּנְסִי לִי לַמֶּרְחָב. לֹא מָשַׁכְתִּי מַסְפִּיק קַו. וְאוּלַי זֹאת אֲנִי שֶׁרוֹצָה לִצְרֹחַ. כְּבָר זְמַן מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה, אַךְ לֹא מְעִזָּה. אֵין לִי עַל מִי אוֹ עַל מָה. אֵין לִי נְקֻדַּת נִקּוּז. אֵין לִי מֻשָּׁא.