הגעגוע לחיים

הַגַּעֲגוּעַ לַחַיִּים מְנַעֵר אֶת הַמָּוֶת בִּקְצוֹתָיו
כִּשְׂמִיכַת קוֹץ בִּידֵי חַיָּלִים
לִכְאוֹרָה הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ
מִצַּוָּארוֹ שֶׁל הַר לִכְאוֹרָה הַצִּפּוֹרִים
מִתְוַכְּחוֹת עַל חַלּוֹנִי לְמִי הִיא שַׁיֶּכֶת
הַגַּעֲגוּעַ לַחַיִּים
לֵדָה הַמִּתְרַחֶשֶׁת בְּחֶדֶר מֵתִים
שִׁירָה הַמִּתְחַנֶּנֶת לָאֲוִיר בַּגּוּף
אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָךְ
מִתַּחַת לַשְּׁכָבוֹת הַמֵּתוֹת
רָצוֹת יְלָדוֹת בַּשָּׂדוֹת
וִידֵיהֶן מִתְנוֹפְפוֹת בָּאֲוִיר
אַתְּ פּוֹרֶשֶׂת יָדַיִךְ לִקְרַאת הַשִּׁיר
וְשׁוֹאֶלֶת אִם אֲנִי שׁוֹמַעַת בַּחוּץ אֶת הַצִּפּוֹר