וְנִדְמֶה הָיָה לִי שֶׁהַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה
שׁוֹכֶנֶת בִּקְצֵה הָאֶצְבַּע הַמּוֹרָה שֶׁלְּךָ.
וְאֵין לִי זִכָּרוֹן שֶׁל שֶׁקֶט אַחֵר:
בְּלַיְלָה שֶׁל קַיִץ לִשְׁכַּב עַל הַגַּב
אֶל מוּל כּוֹכָבִים
בִּצְנִיחָה חָפְשִׁית.
וּמִפְּנֵי שֶׁאַתָּה פֹּה, מַמָּשׁ לְיָדִי
לֹא אִכְפַּת לִי לְהִתְגָּרוֹת בַּפַּחַד
וּלְדַמְיֵן מַשֶּׁהוּ
כְּמוֹ הָאֵין–סוֹף אוֹ אֵיךְ אֲנִי
מַחֲלִיקָה פִּתְאוֹם
וְנוֹפֶלֶת מִתּוֹךְ
הָעוֹלָם.
מתוך הספר אם כל זה ממש, בהוצאת טנג׳יר (2022)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
