טוֹסְטֶר דּוֹלֵק
עַכְשָׁו בְּחֶדֶר אַחֵר,
בְּעוֹד אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים.
אַיֵּה הָאָהוּב,
אַיֵּה הַיָּד הָעוֹטֶפֶת
מַחְזִיקָה אֶת הַכֹּל
עִם הַגַּב
הַכְּתֵפַיִם
הָעוֹר
עַד
הָרֹאשׁ.

אֲנַחְנוּ כָּאן,
שְׂרוּעִים כְּבֵדִים
חֻלְיָה אַחַר חֻלְיָה.
וּמִי יַדְבִּיק אוֹתָנוּ מָחָר,
צֶלַע לְצֶלַע, בָּשָׂר לְבָשָׂר
עֲצָמוֹת שְׁגוּרוֹת הֵיטֵב.

הִתְבַּגַּרְנוּ בְּאֹפֶן מֻחְלָט.
אָנוּ מוֹדִים יָפֶה זֶה לָזוֹ
מַבִּיטִים בַּמַּרְאֶה
וְהוֹלְכִים שׁוּב לִישֹׁן.

בִּגְלַל עֹמֶס הַמִּלִּים וְהַיַּיִן
לֹא שַׂמְתִּי לֵב,
הַטּוֹב כְּבָר הָיָה