אֲנִי אוֹמֶרֶת בִּכְבֵדוּת אֶת הַמִּלִּים
לַאֲהוּבִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ לִבְחֹשׁ אֶת הַקָּפֶה בַּסֵּפֶל
הַמַּחְשֵׁב הַנַּיָּד שֶׁלִּי קָץ בְּחִשּׁוּבֵי רֶוַח וְהֶפְסֵד.

אֲהוּבִי מְבַזְבֵּז עָלַי מִלּוֹת הַרְגָּעָה:
אַתְּ עֵסֶק חָדָשׁ. עֵסֶק חָדָשׁ צָרִיךְ אַשְׁרַאי
שֶׁל זְמַן. עַד שֶׁיַּצְמִיחַ רְוָחִים.
וּמָה אַתְּ דּוֹאֶגֶת?
יֵשׁ לָנוּ חֶסְכוֹנוֹת וְהָעוֹבֵר וְשָׁב בִּפְּלוּס.

בִּקְצוֹת הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא נִצְמָד אֵלַי חָזָק
דּוֹחֵק אוֹתִי כָּרָגִיל לְשׁוּלֵי הַמִּטָּה,
אֲנִי פּוֹתַחַת שׁוּב אֶת הַמָּסָךְ
נִכְנֶסֶת לַאֲתָרֵי דְּרוּשִׁים
מְחַפֶּשֶׂת מִשְׂרוֹת חֶלְקִיּוֹת

תִּרְאִי אֶת כָּל הַיָּרֹק הַזֶּה
אוֹמֵר אֲהוּבִי לְמָחֳרָת
בַּטִּיּוּל לַצָּפוֹן עִם הַיְּלָדִים

בַּמִּסְעָדָה
אֲנִי מְחַשֶּׁבֶת בָּרֹאשׁ
אֶת עֲלוּת הָאֲרוּחָה

נוֹעֶצֶת מַבָּט בְּכַרְטִיס הָאַשְׁרַאי
הַנִּשְׁלָף מִכִּיסוֹ. לוּ יָכֹלְתִּי
לְגַהֵץ לְתוֹךְ הַפְּלַסְטִיק הַזֶּה
אֶת חֲרִיקוֹת הַסַּפָּה הָאֲדֻמָּה הַדְּהוּיָה
בְּבֵית יַלְדוּתִי.
אֶת קֻפְסַת הַפַּח עִם הַמַּיִם הָרוֹתְחִים
לַמִּקְלַחַת בַּחֹרֶף.
אֶת הַמַּבָּט שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַיְשִׁיר
בְּרָחֵל הַשְּׁכֵנָה
שֶׁאִרְגְּנָה לִי מְסִבַּת בַּת מִצְוָה.
לוּ יָכֹלְתִּי לְהַסְבִּיר לַאֲהוּבִי –

כָּל הַכֶּסֶף שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ לְפָרֵק
אֶת הַשֻּׁתָּפוּת הַסְּמוּיָה שֶׁלִּי
עִם הָעֹנִי.