שָׁנִים רַבּוֹת אֲנִי מִתְאַבֶּלֶת עַל מוֹתִי
מָה עוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת
כְּשֶׁאֲנִי מֵתָה וְנִרְקֶבֶת
הֵם לֹא רוֹצִים לָשֶׁבֶת אִתִּי
עַד שֶׁיִּמְצְאוּ גּוּפָה
הֵם אוֹמְרִים
אֵיפֹה גּוּפָה
אֲנִי צוֹעֶקֶת
שְׁבוּ אִתִּי
אֵין גּוּפָה
נְחַכֶּה שֶׁתִּהְיֶה גּוּפָה
לְהִתְאַבֵּל עַל מוֹתִי