לֹא תִּכְנַנְתִּי לְדַבֵּר אִתְּךָ הַיּוֹם כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי אֶל מוּל הַנְּיָר הָרֵיק.
הָאֱמֶת שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי לִכְתֹּב עַל פְּרִיחַת הַהֲדַסִּים בַּשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֶל בֵּיתֵנוּ,
אוֹ
עַל שְׁחִיקַת הָאֲבָנִים הַטּוֹרֶדֶת אֶת מְנוּחַת הַוֶּנֶצְיָאנִים,
אוֹ
אִם הָיָה נוֹתַר מְעַט זְמַן, עַד לְהִתְעוֹפְפוּת הַדַּף הָרֵיק הַבָּא אֶל חַיַּי,
אוּלַי הָיִיתִי בּוֹרַחַת לְסַפֵּר עַל הַכְּאֵב שֶׁנִּפְעַר, בְּמִרְוַח הַשָּׁנִים,
בֵּין יָפְיָן שֶׁל בֻּבּוֹת יַלְדוּתִי לְבֵין פָּנַי שֶׁנֶּחְרְשׁוּ קְמָטִים.
אוּלַי.
אֲבָל אַתָּה, כְּהֶרְגֵּלוֹ שֶׁל יֶלֶד הַמְּחַפֵּשׂ אֶת הַחֹם הָאִמָּהִי, בָּאתָ
וְהֵצַקְתָּ לִי וְאָמַרְתָּ — 
תִּרְאִי מֶה עָשִׂית כְּשֶׁבָּחַרְתְּ עֲבוּרִי.
תִּרְאִי מֶה עָשִׂית.
לוּ אַךְ,
אַךְ לוּ רַק
הָיִית מַסְכִּימָה.

לוּ רַק הָיִית מַסְכִּימָה
לָלֶדֶת אוֹתִי.

* השיר פורסם בספר: "כשהשמש ברא צל", ג'וקר, 2020