בתום ימי אמונה

בַּיּוֹם שֶׁהֵן יִהְיוּ רַק מִלִּים
הַכֹּל יִפֹּל
כָּל אוֹתָם יָמִים קְטַנִּים
יְמֵי אֱמוּנָה
וְכַמָּה אֲנִי רוֹצָה
אַל תַּפִּיל אֶת זֶה עָלֵינוּ
אַל תַּפִּיל עַל רָאשִׁים תָּמִים
עַל חִיּוּכֵי אֱמוּנָה

כִּי בְּיוֹם
שֶׁהַמִּלִּים הַהֵן כְּבָר לֹא יִחְיוּ לְנַצֵּחַ
יִכָּמֵשׁ עוֹלָמָהּ שֶׁל צִפֹּרֶת זָהָב
בְּחִיּוּכָהּ הַטּוֹב
אוּכַל לִרְאוֹת אֶת חֶסְרוֹנְךָ
לְנַצֵּחַ תְּקוֹנֵן עָלֶיךָ
בַּקִּינָה